חודש אדר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אדר ראשון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש אדר הוא החודש השישי בשנה העברית, מתשרי, והחודש השנים-עשר מניסן. בחודש זה חלים ז' באדר - יום לידת משה רבינו, וחג הפורים, ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה".

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. פורים נחגג באדר השני[1], ובאדר הראשון מציינים פורים קטן.

מעלת החודש[עריכה]

מענה הרבי על מעלתו של חודש אדר: אזכיר עוד הפעם על הציון והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר

מרבים בשמחה[עריכה]

בגמרא מופיעה אימרתו של רב שמואל בר שילת בשם רב: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה"[2]. אימרה זו נפסקה להלכה ברי"ף וברא"ש, במגן אברהם[3] ועוד[4].

בשנה מעוברת, דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מרש"י על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים ופסח" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח[5]. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'[6]. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת משה רבינו, ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים[7].

הרבי הזכיר "שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר"[8]. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון[9], והתבטא "ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון"[10].

בריא מזליה[עריכה]

באותה הסוגיא אומר רב פפא: "הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה [לכן בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב שרע מזלו, וישתדל לעשות זאת באדר שבריא מזלו] "[11].

על כך שמזלו של חודש אדר הוא בריא, קשה לכאורה מקביעתם של חז"ל ש"אין מזל לישראל"[12]. כמה מהמפרשים ביארו זאת:

הריטב"א[13] ביאר שבחודשים אלו נגזר משמים שיהיה מזל לישראל. עוד ביאר, שכוונת הגמרא אינה למזל ממש, אלא לגזירות שמים הנקראות בלשון בני אדם "מזל". המהרש"א[13] הסביר שאף שאין מזל, אך "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה".

החת"ם סופר[14] הסביר שזו מחלוקת בין הסוגיות, ולפי סוגיא זו אכן יש מזל לישראל; וכיון שההלכה היא שאין מזל, לכן לא נפסק כסוגיא זו שיש להעדיף משפט עם נכרי בחודש אדר.

הרבי מסביר שההבדל בין חודש אדר לשאר השנה הוא, שבכל השנה יש לישראל מזל, וביכלתם להשפיע עליו בכח עליון - כדברי רש"י[15] ש"על ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". אך בחודש אדר, המזל מצד עצמו הופך להיות "בריא" לטובת ישראל, ללא צורך בהתערבות עליונה מיוחדת, עד כדי כך שבריאות המזל ניכרת אפילו לאומות העולם[16].

עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על הגורל שערך המן, בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך "אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן" - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה[17]: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי עצם הנשמה בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל[18].

ימי חב"ד[עריכה]

אירועים[עריכה]

נולדו[עריכה]

נפטרו[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול

הערות שוליים

  1. במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, כדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה".
  2. תענית כט, א.
  3. אורח חיים תקפו, ס"ק ה.
  4. אבל ראה שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס, שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה הרב ממונקאטש את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.
  5. שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.
  6. ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.
  7. לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.
  8. שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).
  9. ראה לדוגמא שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).
  10. משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי פנחס מנחם אלתר מגור (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).
  11. תענית כט, ב.
  12. שבת קנו, א.
  13. 13.0 13.1 תענית שם.
  14. שו"ת אורח חיים שם.
  15. שבת שם.
  16. דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב סעיף ז.
  17. אסתר רבה ז, יא.
  18. דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.