מבצע יום הולדת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר תורה לילדי ישראל · אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא

מבצע יום הולדת הוא מבצע עליו הכריז הרבי בכ"ה אדר תשמ"ח זמן קצר לאחר סיום ה'שלושים' להסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, ובקשר עם תאריך יום הולדתה של הרבנית.

היסטורית המבצע[עריכה]

יום ההולדת של היהודי הינו בעל חשיבות רבה. בספר היום יום - בתאריך י"א ניסן יום הולדתו של הרבי - כותב הרבי "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם".

במשך השנים התפרסמו כמה מהמנהגים השייכים ליום הולדת[1], והרבי הסביר שסיבת התגלות המנהגים דווקא בדורנו הוא בגלל קרבתנו לימות המשיח[2], וכן כדי לסיים את הבירורים האחרונים בעניני הרשות[3].

בכ"ה באדר תשמ"ח יצא הרבי בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפילה צדקה והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.

במהלך התקופה שלאחר מכן ניצלו החסידים כל הזדמנות לעורר על מבצע יום הולדת, כמה מתלמידי התמימים התעוררו לערוך מודעה ולפרסם בעתונים את המבצע לקהל הרחב כפי הוראת הרבי בשיחת כ"ה אדר. הרב דוד רסקין הכניס את הטקסט של המודעה לרבי והרבי הגיה את המודעה ועשה בה כמה תיקונים והערות. המודעה פורסמה בעיתון אלגעמיינער זשורנאל.

לאחר ההגהה של המודעה הורה הרבי שיתרגמו את המודעה ללשון הקודש ובשפת המדינה באנגלית. הרב טוביה בלוי תירגם את המודעה לעברית ופורסמה בעיתון "המודיע" בל"ג בעומר תשמ"ח.

הרב יהושע מצגר שהיה אז אחראי על הדפסת המודעות באנגלית בעיתון ניו יורק טיימס, ערך את המודעה שהודפסה באלגעמיינער מחדש בסגנון המתאים לקוראי הניו יורק טיימס והמודעה הוכנסה שוב לרבי להגהה לפני ההדפסה.

הרב יוסף יצחק גוטניק שמימן את הדפסת המודעה באלגעמיינער, כתב לרבי בתחילת אייר ושאל האם לפרסם מודעה גם בעיתון מעריב על המבצע והרבי ענה "לא"[4].

בל"ג בעומר תשמ"ח כתב הרב גוטניק לרבי שהוא הדפיס את המודעה בניו יורק טיימס ובאלגעמיינער ושהיא נמסרה גם לדפוס בעיתון המודיע. על זה ענה הרבי: "הנני לוקח זאת מיד להציון"[5].

מנהגי יום ההולדת[עריכה]

בהקשר לכך עורר הרבי בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח על יישום של מספר מנהגים מיוחדים ביום זה:

א. לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו[6].

ב. להוסיף בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ומנחה, וכשיום ההולדת חל בשבת או יום טוב - ליתן בערב שבת או יום טוב (ומה טוב - גם לאחריו).

ג. להוסיף בתפילה - בכונת התפילה, התבוננות בגדולת הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) תהלים (על כל פנים ספר אחד).

ד. ללמוד המזמור תהלים החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.

ה. להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות - נוסף על השיעורים הקבועים, שלושת השיעורים בחומש תהלים ותניא השווים לכל נפש, ושיעור היומי ברמב"ם.

ו. ללמוד מאמר דא"ח (=דברי אלוקים חיים) בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן סעודה שלישית).

ז. להוסיף בפעולה על הזולת - הפצת התורה והמעינות חוצה, מתוך אהבת ישראל.

ח. להתבודד ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטת טובות לשנה הבאה עלינו לטובה.

ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו בראש השנה.

י. לערוך התוועדות של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה להקב"ה (ובאם אפשר לברך-"שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של-תורה ושמחה של מצוה.

כאשר תאריך יום ההולדת לא ידוע[עריכה]

כשלא ידוע התאריך המדוייק של יום ההולדת, הורה הרבי שיש לציין את יום ההולדת ולקיים את מנהגי יום ההולדת בתאריך משוער הסמוך ליום ההולדת[7].

כאשר יום ההולדת חל בשבת[עריכה]

במענה לחסידים שכתבו לרבי שיום ההולדת שלהם יחול בשבת, כתב הרבי שיקדימו ויקיימו את המנהגים שלא ניתן לקיים בשבת ביום שישי, וזאת על פי מעשי הקב"ה בבריאת העולם שאת המלאכה שהיה אמור לעשות בשבת כפל ועשה ביום שישי[8].

מנהגים נוספים[עריכה]

באופן פרטי הורה הרבי לכמה מהחסידים להקדיש זמן ביום ההולדת לצייר את פניו של הרבי[9].

כשהרב חודוקוב שאל את הרבי בשם אחד החסידים בנוגע להליכה לאוהל בימי חנוכה בקשר עם יום ההולדת, השיב הרבי שלא ילך קודם חנוכה, אלא ילך ביום ההולדת עצמו[10].

בשנים שהרבי קיבל ליחידות פרטית, הרבי קיבל חסידים ליחידות פעם בשנה בקשר עם יום הולדתם. כמו כן חסידים רבים נוהגים לכתוב פ"נ וכיו"ב לרבי בקשר עם יום הולדתם.

השלמת מנהגי יום ההולדת[עריכה]

לכמה וכמה מהחסידים הורה הרבי להשלים את קיום מנהגי יום ההולדת גם כשעברו שבועיים ויותר לאחר יום ההולדת.

קיום עבור אנשים אחרים[עריכה]

בשיחת י"ח אלול תשמ"ב הורה הרבי שהורים לילדים קטנים יקיימו עבורם את מנהגי יום הולדת לזכות התינוק[11].

מנהגי יום הולדת לנפטר[עריכה]

על פי הוראת הרבי, יש עניין בנהיגת מנהגי יום הולדת גם עבור נשמות הנפטרים, ונוהגים בקשר לימי ההולדת שלהם רק את המנהגים שאפשר לנהוג גם במקרה כזה[12]. במקרה כזה ציין הרבי מנהגי יום הולדת לילד שנפטר: צדקה בסכום המתאים לגימטריא של שמו, ועריכת התוועדות חסידית[13].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • זה כן היום שלך, פעולותיו של שליח הרבי באשקלון הרב מנחם מענדל ליברמן במבצע יום הולדת, שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 36

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ביניהם: בטאון חב"ד שבט תשט"ז. ספר המנהגים עמוד 81. לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86. ועוד.
  2. שיחת שבת פרשת וירא כ"ף מר-חשון תש"מ.
  3. שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.
  4. ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריד.
  5. סקירה אודות מבצע יום הולדת, תשורה משמחת הנישואין של ר' מנחם מענדל הרצל (ג' ניסן תשפ"א), עמוד ס.
  6. לרב אפרים פיקרסקי שיום הולדתו י' באב חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי ביחידות להשתדל לקבל עלייה לתורה בקשר עם יום ההולדת מראש (ולא לעלות ביום ההולדת עצמו, שהוא יום התענית).
  7. ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריז.
  8. יום הולדת שחל בשבת, 'הכתב והמכתב' גליון 'התקשרות' שבת בראשית תש"פ.
  9. יחידות מיום ט' חשון תשי"ב, אז הורה הרבי לצייר פני הרב "למשך ט"ו רגעים".
  10. עטרת זקנים, עמוד 54.
  11. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2190. מהלשון שם משמע שקיום המנהגים שייך רק מיום ההולדת הראשון, אך לא ביום הלידה עצמה. וראו לקט התייחסויות הרבי לזה - עליון ליובאוויטש 411.
  12. הוספה בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת שלח תשע"ה.
  13. ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רלו.