ספר תורה לחיילי צה"ל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה
הרב הראשי לצה"ל תת אלוף גד נבון בעת מעמד ההכנסת ספר תורה, לצד רבה של כפר חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי

ספר תורה לחיילי צה"ל הינו מבצע שערך הרבי בתור סגולה לשמירה על חיילי צבא הגנה לישראל, במסגרתו נרשמים החיילים היהודיים בצבא תמורת תשלום סימלי עבור קבלת אות בספר תורה הנכתב לזכותם, ובכך מתאחדים ביניהם באמצעות התורה, דבר המוסיף בשמירה והגנה עליהם בשעת המלחמה ובפעולות הצבאיות השונות.

התייסדות המבצע[עריכה]

בחודש ניסן תשמ"א הודיע הרבי על פתיחתו של מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל. במהלך הקיץ של אותה שנה פשטו חסידי חב"ד ביצעו רישום של מאות אלפי ילדים מתחת לגיל בר מצווה עבור רכישת אותיות בספר התורה.

הדי המבצע הגיעו גם לחיילי צה"ל ששמעו כי המבצע נועד לאגד באמצעות האותיות של ספר התורה את כלל החיילים בצבאות השם, וביקשו מהרב מנחם מענדל גורליק כי גם הם רוצים להתאחד בספר תורה משלהם, שיאחד את החיילים בצבא ההגנה לישראל. בז' אלול תשמ"א פנה הרב גורליק לרב הראשי של צה"ל תת אלוף גד נבון, וביקש ממנו לקבוע פגישה על מנת להגיע איתו להסכמה בנוגע לפתיחת רישום מקביל לספר תורה מיוחד שייכתב לזכות חיילי צה"ל. הפגישה שנקבעה לכ"ה תשרי לא יצאה אל הפועל מפני סיבה מסויימת.

בל' תשרי תשמ"ב זימן הרבי לחדרו קבוצה של חסידים שהתעסקו במבצע אות בספר תורה ששהו בחצר הרבי באותה שעה, עליה נמנו הרב דוד חנזין, הרב נחום טרבניק, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ר' מענדל פוטרפס, ר' ישראל לייבוב, ר' זושא ווילימובסקי, ר' שלמה מיידנצ'יק ור' שמואל חפר.

בשעת היחידות הפתאומית, ביקש הרבי מאנשי הקבוצה שידאגו לכך שראשי צה"ל ייקחו פרוייקט זה על עצמם, ושהדבר יתרחש מבלי שידעו שהיוזמה מגיעה מהרבי. בנוסף, הורה הרבי שבספר תורה זה יכללו לא רק חיילי צה"ל עצמם אלא גם כל בני משפחותיהם.

במקביל לפעילות הקבוצה שמונתה על ידי הרבי לדאוג לענין, המשיך הרב גורליק לנסות להיפגש עם הרב הראשי לצה"ל, ובי"ח כסלו תשמ"ב הצליח להיוועד עמו ולפעול עליו לפתוח במבצע. באותה פגישה החליט הרב נבון להקדיש את שתי האותיות הראשונות בספר התורה לזכות הרבי, וכן הוחלט שהספר ייכתב בכתב האריז"ל.

הפגישה דווחה לרבי, וכבר למחרת בהתוועדות י"ט כסלו פנה הרבי אל החסידים בקריאה מיוחדת לרשום את חיילי צה"ל בספרי התורה הכלליים לאחדות ישראל שכתיבתם החלה באותו זמן[1]. גם בהתוועדות שהתקיימה ביום השני של חג החנוכה בכ"ו כסלו, ביקש הרבי מהחסידים לפעול לרישום חיילים לספר התורה, ובתוך הדברים אמר: "עניין זה פועל גם "אימתה ופחד" על אומות העולם - כי בידעם שכל חייל ואיש בטחון יהודי הרי הוא מאוחד עם 304,805 חיילים (כמספר האותיות שבספר-תורה), ויציאתו למערכה היא בכוח כולם - הרי לא זו בלבד שהם נסים מן המערכה (מגודל הפחד), אלא הם עושים את מירב ההשתדלות שלא לבוא מלכתחילה לידי מלחמה ומערכה"[2]. הוראה זו נמסרה באופן מסודר על ידי יו"ר צא"ח באה"ק הרב ישראל לייבוב, ובמהלך ימי החנוכה רשמו חסידי חב"ד בארץ הקודש עשרות אלפי חיילים לספרי התורה הכלליים.

למרות החלטתו של הרב הראשי לצה"ל לפתוח במבצע, התעכב הפרוייקט במשך חודשים רבים בעקבות אישורים שונים שהיו צריכים להשיג מראשי אגפי הביטחון, ורק בחודש ניסן אישר משרד הבטחון את היוזמה באופן סופי, ומעמד התחלת כתיבת האותיות של ספר התורה התקיים בי"א ניסן תשמ"ב[3], אך עדיין הפעולות להשגת האישורים הנחוצים התנהלו בעצלתיים , מחמת הבירוקרטיה הרבה שהדבר היה תלוי בה.

ספר התורה הראשון לזכות חיילי צה"ל[עריכה]

עם פרוץ מלחמת שלום הגליל בי"ב סיון, הורה הרבי למזכירו הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב שיפעיל לחץ על כל הנוגעים בדבר בארץ שיגבירו את העיסוק במבצעי הרישום של החיילים, ועוד באותו יום יצאו עשרות צוותות של חסידים מכפר חב"ד על מנת לרשום את חיילי צה"ל, כשחלק מהקבוצות נסעו אחרי החיילים לעומק לבנון ורשמו אותם בחזית, תוך כדי לחימה.

במקביל, פעל הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לזרז את הליך הכתיבה של ספר התורה, כשלצורך כך חילק את מלאכת הכתיבה בין שלושה סופרים מהירים, וסיכם איתם כי עליהם לזנוח את שאר העבודות שלהם ולהקדיש את כל הזמן שברשותם לכתיבת הספר על מנת לסיים אותו תוך פחות מחודש.

הפעילות נשאה פרי, ובי"ג תמוז תשמ"ב הושלם המבצע והספר תורה היה מוכן.

למרות המאמצים שהושקעו ברישום ובכתיבת הספר, הביע הרבי את חוסר שביעות רצונו מאופן התנהלות המבצע, והתבטא בביטויים קשים וחריפים ביניהם אמר כי: "כל חיילי "צבא הגנה לישראל" היו צריכים להיות רשומים בספר תורה מזמן, והלוואי היו עושים זאת במשך זמן רב לפני זה - כי אז היו חוסכים כמה וכמה ענינים!"[4], ובכך רמז שכל מטרת המבצע הייתה בשביל לשמור על חיילי צה"ל מפני מלחמת שלום הגליל, ובאם היו עוסקים בזה כמו שצריך, הרבה מהתוצאות השליליות היו יכולות להיחסך.

למחרת השלמת כתיבת הספר, בי"ד תמוז תשמ"ב התקיים טקס חגיגי של הכנסת ספר תורה לבית הכנסת המרכזי הסמוך לבסיס צה"ל בצריפין. בטקס השתתפה להקת הרבנות הצבאית, יחד עם מאות מחיילי צה"ל ועשרות רבנים צבאיים, והוא נוהל על ידי הרב הראשי הרב גד נבון.

במהלך הטקס, חילק הרב מרדכי שמואל אשכנזי 'לחיים' מבקבוק משקה שנשלח על ידי הרבי במיוחד עבור החגיגה.

הוראות הרבי לרישום החיילים[עריכה]

א. יש לרשום את שם החייל, שם אמו ושם משפחתו.

ב. החייל צריך 'לרכוש' את האות ואי לכך יש לבקש מהחייל להביא סכום כסף סימלי כפי יכולתו (מינמום 50 אגורות).

ג. חייל שיש לו כבר אות באחד מספרי התורה הכלליים (לדוגמא - אות בספר התורה של ילדי ישראל) אינו צריך עוד אות.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. העובדה שפועלים לכתיבת ספר תורה מיוחד לחיילי צה"ל נשמרה עדיין בסוד, על מנת שאנשים מסויימים שעינם צרה בענין זה לא יביאו לביטול שיתוף הפעולה של חב"ד עם צה"ל.
  2. התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 606.
  3. בחודשים אלו כתב לו הרבי שני מכתבים בהם הוא מבקש ממנו לפעול לזירוז הענין. הראשון מימי החנוכה, והשני מערב שבת מברכים חודש אדר.
  4. התוועדויות תשד"מ חלק ד' עמוד 1840.