מבצע תפילין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה
הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, ל"ג בעומר שנת ה'תש"כ, מירון

מבצע תפילין הוא הראשון מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי בשנת תשכ"ז.

הרבי יצא בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום חול.

הקמת המבצע[עריכה]

הנחת תפילין בחבר העמים

בשבת פרשת במדבר, שהייתה גם שבת מברכים חודש סיון בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים בהתוועדות בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש[1]. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

בעקבות זאת, מיד בצאת השבת פורסמה השיחה בארץ הקודש ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל בר מצווה ועד לגיל שיבה.

המשך המבצע[עריכה]

לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של הרבי.

כתב יד של הרבי בו הוסיף לפני החתימה: "בברכת הצלחה רבה לכל משתתפי מבצע תפילין"

בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום ט"ו טבת תשכ"ח, שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל שליט"א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.

לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו"רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה' להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב הלל זלצמן במבצע תפילין עם שוטרים

שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום ל"ג בעומר שנת תש"ל, התקיימה התהלוכה החגיגית המסורתית מול 770. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז ל"ג בעומר לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.

ביטויים והוראות[עריכה]

במספר מקומות[2] קישר הרבי את 'מבצע תפילין' עם המובא בשם הבעל שם טוב[3] על דברי הגמרא שבתפילין של הקב"ה כתוב "מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", שבתפילין יש שתי סוגים, תפילין של יד ותפילין של ראש. התפילין של ראש מסמלים את היהודים העוסקים בלימוד התורה מתוך הבנה והעמקה, ואילו התפילין של יד מסמלים את היהודים הפשוטים שעיקר עבודת השם שלהם מתבטאת דווקא במעשים פשוטים, ועל פי הלכה מניחים קודם כל את תפילין של יד, היות ועיקר הנחת רוח למעלה היא מעבודת השם של היהודים הפשוטים דווקא.

הרבי התבטא על עצמו: "קאָך איך זיך במבצע תפילין"[4].

על הטעם לכך שדוקא מצות תפילין נבחרה להיות "מבצע", הסביר הרבי בעצמו שזה בשל היותה "מצוה כללית", כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"[5], וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.

הוראות[עריכה]

(רשימה חלקית)

  • הרבי הורה שעל תלמידי הישיבה לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי ולא בשעות הסדרים, ואדרבה הרבי התבטא[6] שמי שאומר אחרת הרי לא רק שאינו שליח שלי אלא שפועל נגדי ונגד ההוראות שלי ונגד אדמו"ר הריי"צ ונגד אדמו"ר הרש"ב מייסד תומכי תמימים.
  • לצאת למבצעים עם חברותא ולא לבד.
  • לצאת עם מאכל ומשקה כדי לתת לאנשים לברך.
  • לא לנסוע בקרון הראשון והאחרון (ברכבת תחתית).

הפולמוס ההלכתי סביב המבצע[עריכה]

אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב יצחק הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין, עליו כתובים עקרי תשובתו של הרבי בכתב ידו כטיוטה ממנה יעתיק המזכיר שאחראי על כך את תוכן הדברים אל תוך המכתב

לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב. במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה הייתה בהתוועדות שבת בראשית בשנת תשכ"ח. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד, וענה על כל השאלות.

בין היתר הדגיש הרבי כי המבצע הוא קיום המצווה של תוכחה בכך שמזכירים ליהודי את הנחת תפילין ולעורר אותו לקיימה[7].

השאלות[עריכה]

  • התכתבות ארוכה הייתה בין הרבי לרב יצחק הוטנר. הרב הוטנר העלה לפני הרבי את השאלה שעל מנת לקיים מצווה על האדם לדעת את כוונת המצווה על פי הכלל הידוע שמצוות צריכות כוונה, ובלי ידיעה על מהותם של בתי התפילין לא יקיים האדם את המצווה בהנחתן והוא נקרא 'מתעסק' - כאדם שכלל אינו מתכוון ואינו מקיים את המצווה, וכפי שאדם שאכל בליל הסדר מצה בחושבו שהיא בשר לא יצא ידי חובתו[8].
  • מה התועלת בהנחת תפילין בצורה חד פעמית.
  • יישנו חשש שהמניח יהרהר בעת הנחת תפילין מחשבה שאסור להרהר בה בעת הנחתן. כמו כן על גופו של האדם להיות נקי[9].

התשובות[עריכה]

  • הכוונה הנדרשת היא כוונה כללית בקיום המצווה, והדין במצה הוא מפני שבדין של מצה חושב שהיא בשר ואינה מצווה כלל. אך כאן כאשר יודע שבהנחת התפילין מקיים מצווה לא נוגע ידיעת הפרטים מהם מורכב הבית, כפי שבזמן שאדם הנעמד להתפלל ונדרש ממנו לכוון כאילו הוא עומד לפני השכינה, אינו צריך לכוון בדיוק את צורת השכינה שאינה ידועה לו[10].
  • ראשית כל אדרבה - יעסקו בהנחת תפילין פעמים רבות ולאנשים רבים. וכך גם אמרה המשנה שמצווה גוררת מצווה[11].
בנוסף, יהודי שלא הניח תפילין מעולם נקרא בגמרא "פושע ישראל בגופו" ואין לו חלק לעולם הבא[12]. לרוב הדעות[13], די בהנחת תפילין פעם אחת (וכנראה שגירסתם בגמרא היא בתוספת המילה "מעולם"), כך שדי בהנחת תפילין אחת על מנת להסיר מיהודי את התואר הזה ושיזכה לחיי העולם הבא.
  • כאשר אדם שאינו מניח תפילין בדרך קבע יניח אותן, מההתרגשות והעניין שיגלה בפעולת ההנחה לא תוסח דעתו להרהורים האסורים בעת ההנחה. וכך גם כתבו הספר מצות גדול[14] וספר החינוך[15] כי יש לזכות כל יהודי בהנחת תפילין.

המבצע כיום[עריכה]

דוכן תפילין בירושלים מאוייש על ידי בחורים מישיבות ליטאיות

חסידי חב"ד בכל רחבי תבל משתדלים להשפיע על אנשים עמם הם באים במגע להניח תפילין. תלמידי ישיבות חב"ד בכל העולם נוהגים לצאת בכל יום שישי וערב חג לפעילות הנחת תפילין במשרדים, חנויות ובמקומות הומים בהם יש ריכוז של יהודים. כמו כן החל משחרור הכותל בשנת תשכ"ז קיים במקום דוכן חב"ד להנחת תפילין. עם השנים הדוכן גדל והתמסד וכיום הוא מחזיק עשרות זוגות תפילין מכל הסוגים.

בשנים האחרונות, הפעילות לזיכוי הרבים בהנחת התפילין חצתה את גבולות הציבור החבד"י וכיום מתעסקים מגזרים רבים במבצע זה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שניאור זלמן נוימן, ‏תפילין מהודו עד כוש, שבועון בית משיח, גיליון 1351 עמוד 40-43 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ברכות ו, סוף עמוד א.
  2. מכתב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, שלהי חודש סיון תשל"ד – לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 205.
  3. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 133.
  4. מכתב בקשה ששיגר הרבי לסופר מר אליעזר שטיינמן שיפרסם כתבת התעוררות בקשר למבצע, ראש חודש אדר תשכ"ט, ושם: "רואני זכות גדול שהצליחו אנ"ש שי' באופן נעלה ביותר, ומצווה גוררת מצווה".
  5. תלמוד בבלי, קידושין לה, א
  6. לר' ניסן ביחידות - נדפס בחוברת *הגבלה עצמית, בהוצאת וועד חיילי בית דוד 770
  7. הרבי הגיה את השיחה והיא הודפסה בלקוטי שיחות ח"ו עמוד 271
  8. שולחן ערוך סימן תע"ה סעיף כ"ט
  9. שולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ח
  10. אגרות קודש, מכתב מח' שבט תשכ"ח. ההתכתבות עם ביאורים
  11. מסכת אבות פרק ד משנה ב
  12. מסכת ראש השנה יז, א
  13. כך היא שיטתם של רבינו חננאל הרי"ף והעיטור ותשובות הגאונים על הגמרא שם, הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ה
  14. מצוות עשה ג
  15. מצווה תכא