תקנת לימוד הרמב"ם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תקנת הרמב"ם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
הרבי בפתח הסוכה עם ספר הרמב"ם במהדורת "רמב"ם לעם" בידו

תקנת לימוד הרמב"ם היא תקנה ללימוד יומי בספר משנה תורה לרמב"ם. הרבי ייסד את התקנה באחרון של פסח בשנת תשד"מ. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה שבעל פה, גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.

השתלשלות התקנה[עריכה]

הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו
רבנים ואדמו"רים בסיום הרמב"ם, תשע"ב. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב וואזנר (נואם), האדמו"ר ממחנובקה-בעלז, ?, ?, האדמו"ר מבויאן
לוח מורה שיעור יומי ברמב"ם

בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בבישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

בהתוועדות י"א ניסן תשד"מ, ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר עד יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת תשמ"ה. דברים ברוח זו אמר הרבי גם ביחידות הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי הוועד להפצת שיחות ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור[1].

מסלולי הלימוד[עריכה]

התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:

  • שלשה פרקים ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).
  • פרק ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).
  • לימוד ספר המצוות לרמב"ם (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו).

זמן הלימוד[עריכה]

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי[2] שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.

מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה[עריכה]

"רמב"ם השלם" שבהוצאת מכון חזק
"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת מכון חזק

בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.

  • רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת שי למורא.
  • משנה תורה השלם בהוצאת חזק, עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת השולחן ערוך ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב פרץ אוריאל בלוי
  • רמב"ם בכרך אחד בהוצאת מפעל משנה תורה בנוסח הרב יוסף קאפח.
  • רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב יוסף קאפח.
  • רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון הרמב"ם השלם.
  • רמב"ם עם ביאור של הרב עדין אבן ישראל, בהוצאת המכון שלו.
  • רמב"ם עם תרגום לאנגלית בהוצאת מאזנים.
  • ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת מכון חזק.

כמו כן מודפס הרמב"ם בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת תשע"ד בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית.

החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת תש"פ יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

החל משנת תשע"ה החל ועד תלמידי התמימים להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

החל משנת תשע"ט החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת פרדס המלך, המתעתדת להקיף את כל ביאורי הרבי על ספר הי"ד.

סיום הרמב"ם[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיום הרמב"ם
מעמד סיום הרמב"ם באולם 'אהלי תורה' שבקראון הייטס

בתום מחזורי לימוד הרמב"ם, על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.

מקורות מנהג הסיום[עריכה]

א. מנהג ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה[3] ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד הרמב"ם ש"מקבץ לתורה שבעל פה כולה" על ידי רבים מישראל[4]

ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר הלימוד שלהם הוא פרק אחד ליום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש[5] הרי בוודאי שגם אלה שמסיימים הלימוד בשלש שנים משתתפים בשמחה לגמרה של תורה על ידי הלומדים בשנה אחת[6]

ג. [הנ"ל הוא] על אחת כמה וכמה לאלה שלומדים ספר המצוות להרמב"ם כפי שנחלק באופן מקביל ללומדי משנה תורה להרמב"ם ג' פרקים ליום, שהסיום שלהם הוא באותו זמן שמסיימים הלימוד דג' פרקים ליום[7].

ד. יתירה מזה - השמחה לגמרה של משנה תורה שייכת גם לאלה שלעת-עתה אינם משתתפים בלימוד שיעור יומי ברמב"ם, דכיון שלימוד משנה תורה בכל שנה נתפשט בתפוצות ישראל, הרי הסיום הוא שמחה דכלל ישראל[8].

מטה חגיגות הרמב"ם[עריכה]

בשנת תשמ"ה, עם סיום המחזור הראשון של לימוד הרמב"ם היומי, נוסד "מטה חגיגות הרמב"ם" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב ישראל הלפרין והרב אריה לייב קפלן הרב זמרוני ציק. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף לארגון הגג.

לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום.

בשנת תשמ"ז ארגן הרב זמרוני ציק את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת תשמ"ח עברו תפקידי המטה ל"מטה הרמב"ם היומי", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב נחום גולדשמיד, הפועל תחת ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

מטה הרמב"ם היומי[עריכה]

בשנת תשמ"ח, עם סיום המחזור השלישי בלימוד הרמב"ם היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל ונוהל על ידי הרב נפתלי רוט והרב ישראל הלפרין. תקופה מסוימת היה גם הרב זמרוני ציק חבר במטה.

כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק.

ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי[עריכה]

לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה[עריכה]

סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה'

בשנת תשע"ב הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב חיים סבתו בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב משה שילת. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.

הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.

כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.

במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת תש"פ לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100,000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:

  • מגזין לנשמה – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.
  • מסע מצוה – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.
  • אביטה – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.
  • מדיה - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

שיננא[עריכה]

מודעה מטעם ארגון שיננא לחיזוק לימוד הרמב"ם בעיתונות החרדית

ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת תש"פ על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

בין רבני המכון נמנים:

  • הרב חיים שמרלר - ראש ישיבות צאנז
  • הרב משה בראנדוספר - גאב"ד היכל הוראה, ומחבר שו"ת 'היכל הוראה'
  • הרב זושא הורביץ - אב"ד קהילות החסידים באלעד
  • הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה
  • הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם קישור לאתר חב"ד אינפו כ"ז ניסן התשע"ד (27.04.2014)
  2. שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - מוגה
  3. שבת פרשת לך לך תנש"א - התוועדויות ע' 267: "בתורה שבכתב, ומזה מובן גם בנוגע לתושבע"פ, משנה תורה".
  4. שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו)".
  5. תנש"א שם ע' 268: "שם בנוגע לסיום מסכת - איתא בגמרא "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא לרבנן", היינו, שה"יומא טבא" (שמחה) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא ("צורבא מדרבנן דשלים מסכתי'"), אלא גם לשאר התלמידים ("רבנן" סתם) שלא למדו וסיימו מסכת זו, שגם אצלם נעשה "יומא טבא" (שמחה) [הערה: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתענים], ולא רק שמשתתפים בשמחה של רב אחר, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם ("יומא טבא לרבנן"), כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה: ועפ"ז יומתק מאמרו של אביי "כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן" - שאביי (ולא (רק) ה"צורבא מרבנן דשלים מסכתי'") עושה "יומא טבא לרבנן"]. ומהטעמים לזה - כיון שכולם עוסקים בלימוד אחד, הן אלה שלומדים מסכתא זו, והן אלה שלומדים שאר מסכתות, שמתאחדים כולם ביחד - כמודגש בחלוקת הש"ס שחשיב כאילו כל אחד מהלומדים (שלמד מסכתא אחת) למד כל הש"ס. ומזה מובן במכל שכן וק"ו בנוגע לעניננו - שכיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש (ולא רק שכל אחד למד מסכת אחרת, אלא שמתאחדים בהחלוקה דכל הש"ס), והחילוק שביניהם אינו אלא במשך זמן הלימוד (בשנה אחת, או בשלש שנים), הרי בוודאי וכו'".
  6. תנש"א שם ע' ‎267-8‏: "(כהמנהג הפשוט אצל רוב לומדי הרמב"ם), כמו בתורה שבכתב, שגם מי שמשלים את התורה בשלש שנים משתתף בשמחה לגמרה של תורה (שמחת תורה) על פי המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת (נוסף על השמחה לגמרה של תורה כשיסיימו הלימוד שלהם בשלש שנים)".
  7. תנש"א שם ע' 268 - הערה 13.
  8. תנש"א שם ע' 268: "וכמו בשמחת-תורה שע"פ מנהג ישראל משתתפים בה כל ישראל ממש (גם אלה שלעת-עתה אינם עוסקים בלימוד התורה), מצד השייכות דכל ישראל לכל התורה כולה - "מורשה קהלת יעקב"".