עשרת המבצעים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מבצעים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר תורה לילדי ישראל · אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא

עשרת המבצעים הם עשרה מצוות שאותם בחר הרבי להדגיש ולצאת איתם ברעש בכדי לעורר את העם. זוהי הסיבה שנבחר השם "מבצע" המורה על יציאה מהשיגרה.

רקע[עריכה]

כבר מראשית שנות נשיאותו החל הרבי לעסוק בלהט בהפצת היהדות ומעינות החסידות, כשעל דגלו חרט את סיסמת "ופרצת".

בהמשך לכך, החל הרבי בהנהגת "מבצעים" מיוחדים שיעוררו את היהודים בקיום מצוות מעשיות הבאות כתוצאה מההתעוררות הגדולה אותה חולל הרבי.

מבצעים אלו נבחרו בקפידה על ידו, בהיותם "מצוות כלליות" שאותם יש לקיים בהידור רב יותר ובזריזות גדולה יותר מאשר כל מצוה אחרת, כי קיום מצוות אלו על ידי כל יהודי - נוגע יותר לכל יהודי בפרט ולכל עם ישראל בכלל.

באחד המכתבים[1] קישר הרבי את עשרת המבצעים עם המובא בספרים[2] שהאותיות השניות משמות האבות אברהם יצחק ויעקב הם 'בצע', שקשור עם עשרת המבצעים.

שלבי הייסוד[עריכה]

המבצע הראשון היה "מבצע תפילין", עליו הכריז הרבי לקראת מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז, כסגולה להצלת יהודי ארץ הקודש.

בשנת תשל"ד הכריז הרבי על המבצעים: "מבצע תורה", "מבצע מזוזה", "מבצע צדקה", "מבצע בית מלא ספרים", "מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)".

בשנת תשל"ה הכריז על המבצעים: "כשרות האכילה והשתיה" ו"טהרת המשפחה".

בשנת תשל"ו הכריז על המבצעים: "מבצע חינוך" ו"מבצע אהבת ישראל ואחדות ישראל".

מאז עד לאמצע שנות המ"מים, ברוב ההתוועדויות מנה הרבי את עשרת המבצעים, כשלהם נוסף לאחר מכן גם המבצע של אות בספר תורה.

מבצעי הגנה והצלה[עריכה]

בשנת תשל"ד התבטא 'הצדיק מרעננה' הרב יצחק הוברמן כי בשנה זו תתחולל שפיכות דמים גדולה בארץ הקודש, וכאשר חלפה השנה ולא אירע מאומה, שאלו אותו כיצד הוא מסביר את הדבר, והשיב כי אכן לפי מה שראה שנה זו היתה אמורה להיות שנה קשה ביותר לעם ישראל, אך בזכות המבצעים של הרבי שהוכרזו במשך השנה – התבטלה הגזירה, ושפיכות הדמים 'עברה' לקפריסין, שם התחוללה מלחמה עזה בעקבות פלישת הצבא הטורקי[3].

הרבי קישר בשיחות ובמכתבים את המבצעים עצמם לשמירה והצלה, על פי המובא בדברי רז"ל:

  • מבצע תורה - "תורה מגנא ומצלא"[4].
  • מבצע תפילין - תפילין פועלים על אומות העולם לפחד מבני ישראל, כמו שנאמר: "ויראו ממך"[5].
  • מבצע מזוזה - מזוזה פועלת ש"השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"[6], וכמנהג ישראל לחקוק את השם 'ש-ד-י' על המזוזה, שהוא ראשי תיבות 'שומר דלתות ישראל'. כאשר חסידי חב"ד בעפולה פרסמו פרוספקט על מבצע מזוזה שמטרת המצווה היא שמירה (שומר דלתות ישראל) והצלה ('מזוזות' אותיות 'זז מוות'), הורה הרבי לסיים בטוב.
  • מבצע צדקה - צדקה מוסיפה בשמירה, כהבטחת הקב"ה שכפי שאתה מחייה את העני, גם הקב"ה יחייה אותך[7].
  • מבצע בית מלא ספרים - כפי שמזוזה שומרת על הבית, כך גם בית מלא ספרים - ובמשמעות המורחבת של המבצע, שמהותו של הבית הופכת להיות בית של תורה - הבית נעשה שמור ומוגן יותר[8].

מבצעים נוספים[עריכה]

עוד קודם למבצעים אלו דאג הרבי שיצאו לזכות יהודים במצוות החגים השונים, אך כמובן שנוסף ב"שטורעם" לאחר מכן.

מבצעים אלו כוללים את "מבצע שופר", "מבצע מצה", "מבצע לולב", "מבצע פורים" ו"מבצע חנוכה".

לאחר עשרת המבצעים הללו, התווספו על ידי הרבי במשך השנים המבצעים: "שלימות הארץ", "מיהו יהודי", רגע של שתיקה, שבע מצוות בני נח, "מבצע אות בספר התורה" "מבצע הקהל" ו"מבצע יום הולדת".

מבצעי המצוות הגיעו לכלל הציבור הרחב באמצעות שלוחי הרבי בכל מקום ומקום.

מבצע משיח[עריכה]

בשנת תשנ"ב, בשיחה בכינוס השלוחים העולמי אמר הרבי שהשער לכל ענייני השליחות, הינו 'קבלת פני משיח צדקנו', וממילא כל פרט מהשליחות צריך להיות חדור בענין זה.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. מכתב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, שלהי חודש סיון תשל"ד – לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 205.
  2. ערכי הכינויים לבעל מחבר 'סדר הדורות' ובספר קהילות יעקב.
  3. התמים גליון מג שבט תשע"ז עמוד 101, מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי.
  4. סוטה כא, א. סיום המשך 'מים רבים' תרל"ו, קונטרס 'עץ החיים' בתחילתו.
  5. ברכות ו, סוף עמוד א.
  6. זוהר חלק ג' רסג, ב. ועל דרך זה בירושלמי מסכת פאה פרק א' הלכה א', וראו ההוספה בזה בשאילתות קמה.
  7. תנחומא משפטים טו, א. סידור עם דא"ח על הפסוק צדיק הוי' – נה, ג. קונטרס י"ט כסלו תש"ט ספר המאמרים תש"ט עמוד 7.
  8. במדבר רבה ריש פרשת קורח. ועל דרך זה אור התורה עמוד תרסב. התבאר בלקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 213.