תהלוכה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
תהלוכה - קריקטורה מאת אברמי זקס

תהלוכה הוא סדר שהחל משנת תשט"ו שנקבע בבית חיינו לפיו בחג הפסח ובחג השבועות תתקיים "תהלוכה" של מאות חסידים לאזורים שונים ברחבי העיר ניו יורק. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני יהודים שיחות מהרבי אודות עניינו של החג.

היסטוריה[עריכה]

כבר בשנים הראשונות לנשיאות הרבי עורר את ההנהגה שתלמידי התמימים שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי דא"ח. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות.

עם זאת, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו.

בשנים הראשונות היה נהוג שבתהלוכות של חג הפסח וחג השבועות, כאשר משתתפי התהלוכה שבו לקראון הייטס, היו נכנסים לגן עדן התחתון מול חדרו הקדוש של הרבי, ומנגנים בשמחה רבה. המזכיר הראשי של הרבי, הרב חמ"א חדוקוב היה נכנס אז לחדרו של הרבי ומודיע לו שהתהלוכה חזרה בשלום והרבי היה מוסר באמצעותו ברכה קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: "כיון ששרים כעת את הניגון הופ קוזק, "זאל מען אריין האפקען צו די גאולה אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ". בהזדמנות אחרת (בשבועות תשכ"ט), איחל הרבי שיהיה "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהיה תענוג בפעמי ההליכה[1].

מסופר שפעם, כאשר התמהמהה התהלוכה מלשוב במועד הרגיל, הביט הרבי על השעון בפליאה ושאל: "כמה זמן לוקח להגיע מבורו פארק לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!"...

התהלוכה שהתקיימה בליל שמחת תורה נועדה בעיקר לסייע בעריכת ההקפות מתוך שמחה בבתי הכנסת. כשחזרו מהתהלוכה, היה הרבי בעיצומה של התוועדות שמתקיימת בתור הכנה להקפות. הרבי מעריך מאוד את ההליכה בתהלוכה הזו, והוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב'תהלוכה' זו התבטאה מסירות הנפש של משתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי הכנסת במקומות מרוחקים, הם מפסידים את ההזדמנות להיות נוכחים בהתוועדות של הרבי שמתקיימת באותה שעה.

עם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי התהלוכה, נוסף לברכה שמעניק להם, היה נוהג הרבי להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי התהלוכה, הן בהתוועדות יום אחרון של פסח, הן בהתוועדות יום ב' דחה"ש ובכמה פעמים גם בהתוועדות יום שמחת תורה.

בעת השיחה, הרבי היה מביע דברי הערכה למשתתפי התהלוכה ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי למשתתפי ה'תהלוכה' שיאמרו לחיים מתוך ניגון שמחה.

במשך השנים מוסיף הרבי להראות חביבות יתרה לנושא התהלוכה בכך שמיד לאחר תפילת מנחה יוצא מהדלת הראשית של 770 ומלווה במבטו את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופק.

הרבי היה עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו מעודד להגברת השירה והשמחה.

ברבות השנים, היה מוסיף הרבי ויוצא לא רק ללוות את היוצאים לתהלוכה אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מהתהלוכה. הרבי היה יוצא מחדרו ובידיו מעודד את הקהל בשירת ה'מארש'. הרבי היה עומד כך למשך זמן מה, תוך שהוא סוקר את כל המשתתפים ואחר כך שב לחדרו.

בשנת תנש"א, היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי של פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו לקבל את פני השבים מהתהלוכה, לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.

באחת ההזדמנויות התבטא הרבי על ההולכים לתהלוכה: "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהיה באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - הגבהת הרגליים מהארץ, וכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזה"[2].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. התוועדות יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט
  2. משיחת שבת פרשת בראשית תשל"א