אברהם דוד לאוואוט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אברהם דוד לאוואט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חותמתו של הרב לאוואט

הרב אברהם דוד לאוואוט היה רבה של ניקולייב ויישובי הסביבה, מחבר ספרים, סב סבו של הרבי.

הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו.[1]

קורות חיים[עריכה]

נולד בשנת תקע"ה, לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב שבת קודש ו' אלול תרכ"ג), ולאמו הרבנית פיגא (בת החסיד ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב שבת ה' אייר תרי"ג). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת אדמו"ר האמצעי.

עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם.

הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.

חביב זקני החסידים[עריכה]

במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את אדמו"ר האמצעי לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת אדמו"ר הצמח צדק אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו אדמו"ר המהר"ש. בשלהי שנותיו החלה תקופת אדמו"ר הרש"ב, עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו.

שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב הלל מפאריטש והחסיד הרב אליהו יוסף מדריבין. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי רוסיה בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות.

בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי רוסיה הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט.

כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב ישראל לייב ינובסקי.

רב בניקולייב ובארבעים מושבות[עריכה]

בן שלושים וחמש לערך, היה הרב לאוואוט, כאשר מונה למו"צ בעיר ניקולייב, וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ורבם של ארבעים מושבות באיזור. ראש הקהילה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.

לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה.

פועלו למען יהודי העיר[עריכה]

הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.

השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה".

השלטונות הכירו בפועלו, והעניקו לו שני אותות כבוד של כסף ושל זהב, על כך נכתב לאחר פטירתו בעיתון 'המליץ': "האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".

פטירתו[עריכה]

הרב אברהם דוד נפטר ביום שני י"ח אדר תר"נ בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה באותו יום, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.

עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".

עם פטירתו לא הותיר ירושה גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".

אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: אברהם דוד שלונסקי.

משפחתו[עריכה]

בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא

מזיווגו הראשון היתה לו בת - ביילא רבקה. אשתו בזיווג שני הייתה מרת פעסיא האכשטיין ובנם ר' מנשה. ר' מנשה היגר למונטריאול בערך בשנת תרס"ה וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י.

נכדו יורשו הרב מאיר שלמה ינובסקי[עריכה]

טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב מאיר שלמה ינובסקי (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן[2].

הרב מאיר שלמה הצטיין בידיעותיו בנגלה ובחסידות, היה ידוע כאוהב שלום ובורח מן הכבוד. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

ספריו[עריכה]

רב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:

שער הכולל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שער הכולל

חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על סידור אדמו"ר הזקן המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום. מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע אדמו"ר הזקן שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב"ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת שבת פרשת תשא תשל"ה:

"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של הרב נאה - פסקי הסידור וכו".

בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. אדמו"ר הרש"ב שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור.

בחנוכה תר"ן, כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את חיבורו 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס.

בשנים הבאות הודפס חיבורו יחד עם סידור תורה אור, אשר הודפס כאמור במהדורות רבות.

קב נקי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קב נקי

הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות גיטין והוא כתב אותו משום שכרב העיר ניקולייב עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.

בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.

אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ"ב).

דרך החיים עם נתיב החיים[עריכה]

נתיב החיים. סידור אדמו"ר הזקן הודפס בתוספת פסקי "דרך החיים" של הגאון רבי יעקב מליסא. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא לא תואמים לפסקי אדמוה"ז, והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.

מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.

בית אהרן והוספות[עריכה]

בית אהרן והוספות. אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.

הספר אשר הודפס בשנת תרמ"א, מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:

  • 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא.
  • 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.
  • 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.
  • 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.
  • 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.

מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.

הרב לאוואוט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.

כאשר הספר היה בהכנה כתב לו אדמו"ר המהר"ש דברי הסכמה, ברכה ועידוד:

"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי נדר אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".

בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי כסף גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קנייבסקי מהעיר קולומיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.

סידור תורה אור[עריכה]

סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.

בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפלה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.

עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו אדמו"ר הרש"ב לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".

בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס בוילנא נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא סידור תורה אור חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת תשמ"ז נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.

פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך[עריכה]

מלבד מה שהדפיס וסיים להכין לדפוס, היה לו עוד חיבור בכתב יד והוא פסקי ה'פרי מגדים' (מגדולי הפרשנים של השולחן ערוך), מסודרים לפי סדר א-ב. לא נלאה בפרטי העריכה, אבל הרב לאוואוט כפי שכבר נכתב כאן, היה בעל סבלנות אדירה, וגאונות כבירה. את הספר המורכב הזה, כתב שלוש פעמים, בכל פעם באופן אחר לחלוטין! בהוראת הרבי, פוענח כתב היד, והודפס כספר בשנת תשמ"ה. לספר צורף חיבור נוסף והוא הערות שנמצאו כתובות בכתב ידו של הרב לאוואוט על השולחן ערוך הפרטי שלו הנמצא בספרית אגו"ח ב-‏770. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

הספר המאוחד נקרא: פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הקדמת הרבי לספר קב נקי ממה ששמע מאמו הרבנית חנה.
  2. מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד