התוועדות עם הרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בהתוועדות בזאל הגדול שב770
חסידים בהתוועדות של הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדויות)

התוועדות עם הרבי הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, בשיחות ובמאמרי חסידות. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.

הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי שבת, במוצאי הימים טובים, ועד להסתלקות רעייתו הרבנית בשנת תשמ"ח - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי מרכז שידורי חב"ד.

ציור של הרבי בהתוועדות

היסטוריה[עריכה]

רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, י"ט כסלו, פורים וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך סעודות שבת וחג. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, הוא נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

לפני הנשיאות[עריכה]

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הייתה בחג הסוכות בתומכי תמימים אטווצק.

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה תשע ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר[1]. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים[2].

בשנים הראשונות גרו בסמוך ל770 מספר מועט של חסידים ליובאוויטש מחמת יוקר המגורים בשכונת קראון הייטס, והמנין ב-770 היה בעיקר של תושבי האיזור, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה במוריסטאון[דרושה הבהרה] הגיעו קבוצת חסידים לבקרו, ובניהם הרב שמואל לויטין הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והנהג לא היה חסיד חב"ד בשם רוט, לאחר שהחסידים נפגשו עם הרבי הרבי שאל אם יש כאן עוד מישהו, וענו שנמצא הנהג. רבי שאל אותו האם רוצה משהו? והשיב שאחרי התפילה יש קידוש, וחסידי חב"ד לא משתתפים, ועל כן אין תוכן בקידוש, ואם אפשר שחתנו של הרבי הריי"צ (הרבי) ישתתף בקידוש, הרבי הריי"צ הוציא 3 שטרות של דולר בתור השתתפות בקידוש, ואמר שכאשר החתן ידע שאני משתתף הוא ישתתף, ומאז מדי שבת מברכים הרבי היה מגיע כחצי שעה לאחר תחילת הקידוש, מדבר כחצי שעה, והיו מנגנים ניגונים שונים על פי בקשת הרבי (לאו דווקא חב"דיים). הרבי עשה קידוש לעצמו, ישב ודיבר בעניני הזמן[3].

לאחר יו"ד שבט תש"י[עריכה]

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[4].

לאחר קבלת הנשיאות[עריכה]

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות באופן רשמי, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים חסידות חב"ד גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בשאלאש להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של החורף[5], נערכו באולמות גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"[6].

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בחצר 770 שנהפך אז לזאל הגדול. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות[7].

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות[8].

במשך השנים ההתוועדויות נערכו בחגים ומועדים חסידיים כשהתוועדויות בשבת נערכו בעיקר בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת.

לאחר שמיני עצרת תשל"ח[עריכה]

לאחר האירוע הבריאותי שאירע בשמיני עצרת תשל"ח החל הרבי על פי הצעת הרופאים, להתוועד במוצאי שבת במקום בשבת, התוועדויות אלו, אף שהיו במוצאי שבת דומות בסגנון להתוועדות של שבת, הן מבחינת הסדר, והן מבחינת סגנון הדיבור.

הסדר הזה התקיים עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה[9].

לאחר כ"ב שבט תשמ"ח[עריכה]

במהלך השנה לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים[10], אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר, בשיחות אלו נוהג הרבי לעמוד.

תאריכים בהם התוועד הרבי[11][עריכה]

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה]

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה הוא בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן[13]).

כשהרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, הוא מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היושבים נעמדים על רגליהם[14].

התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות הנערכות בשבתות וחגים צוות חוזרים (בראשות הרב יואל כהן) משחזרת את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בהתוועדות, וצוות של מניחים מעלה את הדברים על הכתב. משנת תשמ"ח ולפני כן מגיה הרבי באופן קבוע את התוועדויות השבת. גם משאר השיחות והמאמרים משנים שלפני זה את חלקם הרבי הגיה בקובץ השבועי "לקוטי שיחות", ונדפסו בספרים שונים[15], בעוד רובו של ההתוועודיות שלפני זה, ושיחות ימי החול לא הוגהו[16].

בהתוועדויות שעורך הרבי בחגים, המסתיימות במוצאי החג[17], נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

הסדר בהתוועדות בשבת[עריכה]

  • מברך על היין, ואוכל מעט מזונות.
  • ב' שיחות בענין היום.
  • מאמר כעין שיחה
  • ביאורים ברש"י, לקוטי לוי יצחק (החל משנת תשל"א), שיעור הרמב"ם (החל משנת תשד"מ). בקיץ פרקי אבות[18].
  • חלוקת משקה.
  • הזכרת ברכה אחרונה.

מסביב להתוועדות[עריכה]

את הגביע והשעון של הרבי מניח המשב"ק מאיר משה אלטמאן, מחברי ועד המסדר. בעבר הניח אותו הרב בערל יוניק.

את היין לקידוש מזג הרב מרדכי מנטליק עד פטירתו בשנת תשמ"ח, והחליף את מקומו הרב בערל יוניק, ואחריו מחליף אותו הרב מנחם נחום גרליצקי עד עצם היום הזה.

מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב הענדל ליברמן, שהיה מעודד את השירה עד פטירתו בתשל"ו. מחודש תשרי תשל"ז, החל ר' זושא ווילימובסקי לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי[19].

הסדר בהתוועדות בימי דפגרא בחול[עריכה]

  • שיחות במעלה היום
  • אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד מדורות בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים מאמר כעין שיחה).
  • ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ)
  • הדרן על מסכת הש"ס
  • ניגון ד' בבות
  • הזכרת ברכת המזון

מעלת ההתוועדות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה

פעמים רבות הזכיר הרבי את מעלת התוועדויות אלו כעת רצון מיוחדת, בזכות ריבוי הקהל, בזכות המקום הקדוש - 770 או בזכות הזמן המיוחד - התאריך בו נערכת ההתוועדות.

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.


תבנית גלריה מוסתרת.png
צילומים מהתוועדויות במשך השנים אצל הרבי

קישורים חיצוניים[עריכה]

התוועדות עם הרבי[עריכה]


הערות שוליים

  1. סיפור ההתוועדות, מתוך "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים"
  2. השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות
  3. חלק מעט משיחות אלו נתקבצו בספר שיחות קודש תרפ"ג-תש"ט. על הנסיעה ותחילת ההתוועדות סיפר בנו של רוט בראיון לחברת JEM[דרוש מקור: מקור מדוייק].
  4. ימי בראשית עמוד 167
  5. י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים
  6. עמוד 70
  7. עמוד 50 אם כי היו מקרים יוצאי דופן כמו התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18
  8. גילויים מפורים עם הרבי ב-770 • מרתקסי או אל סמליל.jpg
  9. ראה יומן ר"מ זעליגסון (זמין באפליקציית "מפתח" וכן ישנם הקלטות של התוועדויות מוצש"ק עד אז)
  10. "אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"" גילויים מפורים עם הרבי ב-770 סי או אל סמליל.jpg
  11. בדרך כלל עד שנת תשמ"ח
  12. תשי"ד התוועדות מיוחד בליל א' דחג הפסח, בעמידה סמוך לחדרו הקדוש.
  13. כל זאת למעט ניגון צמאה לך נפשי, אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו (עד שבת פרשת נשא תשמ"ג אז היתה הפעם האחרונה בה ניגן הרבי ניגון זה).
  14. סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי. אם כי לפעמים מנגנים ניגון אחר.
  15. כמו לקוטי שיחות, ספר המאמרים - מלוקט, ספר השיחות ועוד.
  16. ונדפסו בסדרת שיחות קודש. משנת תשמ"ב גם בסדרת התוועדויות ובשנים האחרונות מודפסים מחדש בתרגום ללה"ק בסדרת דברי משיח.
  17. בשבת פרשת נשא תנש"א ערך הרבי באופן נדיר התוועדות שנייה לאחר תפילת המנחה סמוך למוצאי השבת, בקשר עם סיום ימי התשלומין שלאחריה נהג כמו במוצאי יום טוב.
  18. לאחר מיכן יצאו לאור ספרים המלקטים שיחות אלו: ביאורים בפירוש רש"י על התורה, תורת מנחם - תפארת לוי יצחק, יין מלכות, ביאורים בפרקי אבות
  19. ראו פרטים בספר הפרטיזן.