התוועדות עם הרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי בהתוועדות בזאל הגדול שב770
חסידים בהתוועדות של הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)

התוועדות עם הרבי הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, בשיחות ובמאמרי חסידות. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.

הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי שבת, במוצאי הימים טובים, ועד להסתלקות רעייתו הרבנית בשנת תשמ"ח - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי מרכז שידורי חב"ד.

היסטוריה[עריכה]

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר[1]. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים[2].

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[3].

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בזאל הגדול (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"[4].

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות[5].

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות[6].

במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים[7], אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה]

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת שיחה שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן)[8].

כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, היה מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם[9].

התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות חוזרים בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של מניחים העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים[10] בעוד רובו של החומר לא הוגה[11].

בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

מעלת ההתוועדות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה

פעמים רבות הזכיר הרבי את מעלת התוועדויות אלו כעת רצון מיוחדת, בזכות ריבוי הקהל, בזכות המקום הקדוש - 770 או בזכות הזמן המיוחד - התאריך בו נערכת ההתוועדות.

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.

תבנית גלריה מוסתרת.png
צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי

התוועדות עם הרבי[עריכה]

{

{הערות שוליים}}
  1. סיפור ההתוועדות, מתוך "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים"
  2. השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות
  3. ימי בראשית עמוד 167
  4. עמוד 70
  5. עמוד 50 אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)
  6. [1] קישור col
  7. "אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"" גילויים מפורים עם הרבי ב-770 קישור col
  8. כל זאת למעט ניגון צמאה לך נפשי, אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו
  9. סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר
  10. כמו לקוטי שיחות, ספר המאמרים - מלוקט, ספר השיחותועוד
  11. ממנו חוברו ספרים כמו תורת מנחם התוועדויות ושיחות קודש