מזל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מזל הוא כח עליון (הנקבע על פי מהלך הכוכבים) המשפיע על חייו והצלחתו של האדם. מזל זה הוא רק בנוגע לאומות העולם, אך בני ישראל אינם נמצאים תחת שליטת המזלות. בפנימיות, מזלם של ישראל הוא שורש הנשמה שלהם המאוחדת עם הקדוש ברוך הוא, ולכן הם למעלה משאר המזלות.

מזל[עריכה]

ברקיע ישנם שבעה כוכבים שלכל אחד מהם מזל שונה, והם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה[1]. כל אחד מהם משמש בזמן אחר, על פי סדר שעות היממה וימי השבוע.

למזלות אלו ישנם השפעה על הנהגת האדם, כמפורט בגמרא[2] שמי שנולד ביום מסויים מימי השבוע, מקבל תכונה בהתאם למזל השולט ביום זה. אמנם, אין הכוונה כי המזל מכריח את האדם לנהוג כך ושולל ממנו את הבחירה החופשית כיצד לנהוג - רק שהמזל פועל שתהיה לו נטיה מסויימת לכיוון זה[3].

אין מזל לישראל[עריכה]

אמרו חז"ל[2]: "אין מזל לישראל", היינו שבני ישראל אינם נתונים תחת שליטת המזלות[4]. כמו שנאמר בפסוק[5]: "אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". רש"י מפרש ש"על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה".

זאת אומרת, שאף שהמזל מטה את האדם לנהוג באופן מסויים - הרי רק לגויים אין אפשרות להתגבר על נטיה זו, כיון שאין להם בחירה אמיתית. אך ליהודי שישנה בחירה אמיתית וכח שלמעלה מהטבע, ביכלתו להתגבר על השפעת המזל[6].

בחסידות[עריכה]

על מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" מבואר בחסידות, שהכוונה היא למזלות המשפיעים על אומות העולם. אך לאמתו של דבר גם לישראל יש מזל, אלא שהוא ענין נעלה יותר למעלה ממזלות אלו.

שורש הנשמה[עריכה]

בחינת "מזל" שבעם ישראל, הוא שורש הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף, ונקרא חלק ה"ראש" שבנשמה. וכיון שהוא למעלה מהתלבשות בגוף, השפעתו על הגוף אינה באופן פנימי אלא באופן מקיף. מקיף זה הוא המקיף של בחינת חיה שבנפש[7].

על השפעת המזל אמרו חז"ל[8] על הפסוק[9] "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה.

על שם זה נקרא "מזל", מלשון "נוזל" - שהשפעה ממנו נוזלת ונמשכת למטה, לחלק הנשמה שבגוף. מהשפעה זו גם באים לאדם הרהורי תשובה, וכן הכח למסור את הנפש[10].

אין מזל לישראל[עריכה]

על פי ביאור החסידות, מתפרש גם מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" באופן פנימי - שמזלם של ישראל הוא בבחינת "אין", בביטול לה'. וביטול זה עצמו נמשך באופן של "מזל", היינו - נוזל למטה ומשפיע על היהודי[11].

התגברות המזל[עריכה]

ביום הולדת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום הולדת

על יום הולדתו של אדם אמרו חז"ל[12] שאז מזלו גובר, "המזל השולט ביום ההוא עוזר לו". וענין זה נותן לאדם חיות מחודשת למשך כל השנה הבאה[13].

בחודש אדר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חודש אדר

על חודש אדר אמרו חז"ל[14] ש"בריא מזליה" - בריא מזלו. וזאת בזכות לידת משה רבינו בז' באדר - שכיון שמשה רבינו הוא נשיא ישראל, לכן משפיע יום הולדתו על החודש כולו.

החידוש המיוחד בכך, למרות שבני ישראל הם תמיד מעל שליטת המזלות (כיון שמזלם הוא "אין", כנ"ל) - שבחינת "אין" שבנשמה, שורש הנשמה הנעלה, נמשכת בגלוי ללא כל עבודה מיוחדת גם בחלק הנשמה שבגוף. ואפילו בעניני העולם הגשמיים, כפירוש בפשטות של "בריא מזליה" - בריאות בגשמיות. כך שאפילו גוי יכול להבחין בהתגברות מזלו של היהודי[15].

מסיבה זו גם התבטלה גזירת המן בחודש זה. כמסופר במדרש[16], המן רצה לערוך את הגזירה דוקא בחודש זה - כיון שלמזל החודש אין זכות מיוחדת, "אדר אין לו זכות". אך המן לא ידע שמעלתו האמיתית של החודש היא בכך שבו מתגבר מזל ישראל, ואינם צריכים כח ממזל החודש. וזו הכוונה הפנימית בכך ש"אדר אין לו זכות" - שהזכות של חודש אדר, היא בחינת "אין" שבנשמה.

כח זה, של התגברות מזל ה"אין" של ישראל, נתן את הכח ליהודים בזמן גזירת המן למסור את נפשם ולא להמיר את דתם. ולאידך, כח זה נמשך גם בתוך הגוף, כך שלא היו זקוקים למסור את נפשם בפועל ולמות חלילה - אלא נשארו בחיים וזכו לאורה ושמחה[17].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. יש להבדיל בין שבעת המזלות הללו, לבין י"ב המזלות שבגלגל המזלות השייכים לחודשים - טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים. אף שגם להם ישנה השפעה מסויימת. ראה שיחת אחרון של פסח תשמ"ח ובהערות שם.
  2. 2.0 2.1 שבת קנו, א.
  3. לקוטי שיחות חלק ט"ו ע' 10.
  4. אמנם, את השפעתם לטובה של המזלות מקבלים גם בני ישראל, שלכן גם מזלם גובר ביום ההולדת - ראה שיחת אחרון של פסח תשמ"ח הערה 45 ובשולי הגליון שם.
  5. ירמיה י, ב.
  6. לקוטי שיחות שם. וראה גם למשל אגרות קודש חלק יז, אגרת ו'קצב.
  7. ראה בכל זה ד"ה ואהיה אצלו אמון תשכ"א, סעיף ג'.
  8. מגילה ג, ב.
  9. דניאל י, ז.
  10. ראה לקוטי תורה האזינו עא, ד. ועוד.
  11. ראה אור תורה להרב המגיד ממעזריטש מט, ג. סב, ב. לקוטי תורה שיר השירים טז, ד. ועוד.
  12. ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח ובקרבן העדה שם.
  13. ראה בארוכה שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.
  14. תענית כט, ב.
  15. כפי שנאמר בגמרא שם, שבגלל התגברות המזל כדאי ליהודי לערוך דין עם גוי דוקא בחודש זה, שבו יהיה לו קל יותר לנצח.
  16. אסתר רבה ז, יא.
  17. ראה בכל זה שיחות הדבר מלכות - שבת פרשת תרומה ותצוה (שיחה הא') תשנ"ב.