מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' מענדל הורנשטיין

הרב מנחם מענדל הורנשטיין היה חתן אדמו"ר הריי"צ - בעל בתו הרבנית שיינא.

צעירותו[עריכה]

נולד בשנת י"ח בניסן תרס"ה[1] באנופול, ווהלין לאביו ר' משה הורנשטיין, שהיה מחשובי חסידי בויאן [2], ולאמו חיה מושקא הורנשטיין, ביתו של אדמו"ר המהר"ש.

התחנך ולמד באנופול, בשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לוורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.

ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר: "ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב"דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'. בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו"ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על ענינים שמעסיקים נער בגילי". בתשרי תר"צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ"ק אדמו"ר מהר"ש (כ"ק אדמו"ר הריי"צ שהה אז בארה"ב).

חתונתו[עריכה]

בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם הרבנית שיינא.

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' רקד הרב חיים עוזר גרודזינסקי עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.

מחתונה זו נותרה רשימת כ"ק אדמו"ר המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה[3], המנהגים וכו'[4].

בחורף תרצ"ג עבר יחד עם אשתו לגור בפריז, שם למד באוניברסיטה יחד עם הרבי במשך ארבע שנים.

הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס, בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותה של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).

בשנים לאחר מכן חזר להוריו לאטווצק שבפולין, כשהחלה המלחמה היה אביו ר' משה הורנשטיין חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל היה האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו בכ"ח באדר תש"א, לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.

במלחמת העולם השניה[עריכה]

כשיצא כ"ק אדמו"ר הריי"צ מפולין בטבת ת"ש, רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והם היו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארה"ב הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה באדר ת"ש השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.

הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי[5].

מותו על קידוש השם[עריכה]

בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.

כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז מנחם אב תש"ט (אגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר צייט בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".

סיפור גורלם[עריכה]

רק בכ"ה חשון תשי"א פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).

- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.

... על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' בתשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות".

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. מסמך.
  2. דברי ר' יעקב לנדא, רב בני ברק.
  3. נדפסה בספר רשימות היומן.
  4. כמו"כ בשנת ה'תשס"ג פורסמה בעיתון 'הארץ' סקירה אודות החתונה ובני הזוג, בעריכת פרופ' מנחם פרידמן.
  5. תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו שניאורסון
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חנה חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל- אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
שמואל- אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חנה חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חנה חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים/ות: יוסף יצחק | גיסים/ות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | חתנים/כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנים/ות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים/כלות: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים/נכדות: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים/יות: דובער שניאורסון | ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן