חנה שניאורסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבנית חנה
הרבנית חנה שניאורסון (כ"ח בטבת תר"מ - ו' תשרי תשכ"ה), היא רעייתו של רבי לוי יצחק שניאורסון שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של הרבי - השביעי באדמו"רי חב"ד.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בה הפכו יהודים רבים לפליטים, הייתה מראשי המסייעים לפליטים היהודיים הרבים שהגיעו ליקטרינוסלב[1].

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון הקומוניסטי נסעה אחריו למקום גלותו.

הולדתה וצעירותה[עריכה]

הרבנית חנה בצעירותה

הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ בעיר רומנובקה שבאוקראינה, לאביה ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה לימים רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל.

סב אביה הרב אברהם דוד לאוואוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חבדיי"ם של דביקות הנפש.

נישואין[עריכה]

בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. את השידוך הציע אדמו"ר הרש"ב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס (10 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

לזוג נולדו שלושה בנים: הרבי, דובער וישראל אריה לייב.

יקטרינוסלב[עריכה]

עסקנות ציבורית[עריכה]

טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה, יעד ההגירה הוא צרפת (משם המשיכה לארצות הברית)

בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז בברית המועצות)[2].

רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה היתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו לדנייפרופטרובסק, ובהם שוחטים, רבנים, ראשי ישיבות, ועוד[3].

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

חתונת הרבי[עריכה]

בשנת תרפ"ט, נערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין, על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

גלות[עריכה]

בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.


לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו[4].

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק לאלמא אטא (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר בכ' במנחם אב תש"ד (9 באוגוסט 1944).

בארצות הברית[עריכה]

תעודה המעידה על בואה של הרבנית חנה עם בנה הרבי לארה"ב
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז

בחורף תש"ו (1946) יצאה הרבנית מאלמא אטא, בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע למוסקבה. הרבנית שהתה בביתו של ר' דובער ריקמן, בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מרוסיה באופן רשמי בטענה כי יש לה בן בארה"ב ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'עשאלונים' באמצעות דרכון פולני מזוייף. לבסוף החליטה להבריח את הגבול לפולין, שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה לפריז, צרפת, שם פגש אותה בנה, הרבי.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-770 (ברחוב פרזידנט, בבית מספר 1418 המחובר כיום עם פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית).

3 שנים לאחר שהגיעה לניו יורק הסתלק הרבי הריי"צ ובנה הבכור, הרבי, מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.

הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, רבי לוי יצחק. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-770 ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.

זכרונות הרבנית[עריכה]

בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי ניסן גורדון שידפיסם בדי אידישע היים, ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ15 שנה לאחר-מכן הרב אליהו אלתר פרידמאן מצפת ערך את הספר "אם בישראל" ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר. בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).

בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת ועד הנחות בלה"ק המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות[5].

המחברות הועברו לספריית אגודת חסידי חב"ד.

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

הסתלקותה[עריכה]

הרבי מזיל דמעה בהלווית אמו
ציון הרבנית חנה

הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום השבת בו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל הרבי הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק[6].

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם אגרת התשובה עם הקדשה לזכרה.

בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.

הנצחה[עריכה]

בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות[7], שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה[8], 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה[9].

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות[10].

משפחתה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אליהו הכהן פרידמן, אם בישראל הוצאת קה"ת, תשמ"ג.
  • תולדות לוי יצחק, כרך ג', בהוצאת קה"ת.
  • אם המלכות בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א.
  • מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)

קישורים חיצוניים[עריכה]


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו שניאורסון
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חנה חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל- אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
שמואל- אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חנה חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חנה חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים/ות: יוסף יצחק | גיסים/ות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | חתנים/כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנים/ות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים/כלות: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים/נכדות: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים/יות: דובער שניאורסון | ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן

הערות שוליים

  1. תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי
  2. תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.
  3. ע"פ עדות בנה הרבי, התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך
  4. אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי בדברים שנשא ביום השנה ה-25 להסתלקותה (סוף העמוד ואילך).
  5. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.
  6. יומן הסתלקותה של הרבנית חנה קישור שטורעם.
  7. נוסדו על ידי הרבי בשנת תשכ"ו (1966)
  8. נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)
  9. נוסד בשנת תשל"ב (1972)
  10. הראשל"צ העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו - באתר קישור col כ' אב תשע"ב