פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבנית פריידא (קלוצקר)
עטרת מלכות.jpg
לידה ה'תקכ"ד
וויטבסק
פטירה ט"ז בסיוון ה'תקע"ג
האדיטש
אב אדמו"ר הזקן

הרבנית פריידא (תקכ"ד - ט"ז בסיוון תקע"ג), הייתה ביתו הראשונה של האדמו"ר הזקן. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד בהאדיטש, על יד ציון אביה אדמו"ר הזקן. (מחותנת של ר' בנימין קלעצקער, של אחיה אדמו"ר האמצעי ושל רבי נחמן מברסלב).

תולדות חיים[עריכה]

הרבנית פריידא[1] נולדה בעיר וויטבסק בשנת ה'תקכ"ד, לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא[2].

השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה האדמו"ר הזקן - אחות זקנו (אב אביו) ר' שניאור זלמן[3].

אדמו"ר הצמח צדק אמר עליה[3] בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות.

בעלה היה (בן-גילה) רבי אליהו קלוצקר בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר[4].

אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה[5].

בילדותה[עריכה]

הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, חסידות. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים[6], אך אדמו"ר הזקן הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה[7].

פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, האדמו"ר האמצעי, שתבקש מאביהם אדמו"ר הזקן, שיאמר לה חסידות אודות ד' בגדי כהונה, וכך היה. כאשר בא אדמו"ר הזקן, ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג' בגדי כהונה, אך את האבנט לא הזכיר.

אדמו"ר האמצעי הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את הגרטל שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: אבא, עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך אדמו"ר הזקן אמר[8]: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",[9] ולא המשיך עוד[10].

בנערותה[עריכה]

כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, הרבנית סטערנא, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת[11].

בהקשר לזה מסופר[11], שפעם אחת הגיע אל אדמו"ר הזקן רבי שלמה מקרלין, ולכבודו רצתה הרבנית סטערנא בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה. ועשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת[12].

לאחר חתונתה[עריכה]

מסופר[3], שפעם אחת הלך האדמו"ר הזקן לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה מאמר חסידות, כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. וחסידיו של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו אדמו"ר האמצעי, שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים תניא? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו".

פעם אחת כתבה מכתב לאחיה האדמו"ר האמצעי, בעניין גילוי הקץ[13].

לאחר הסתלקות אביה[עריכה]

לאחר שהסתלק אביה האדמו"ר הזקן, ב-כ"ד טבת תקע"ג, מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן[14], ניגש אחיה אדמו"ר האמצעי, לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה אדמו"ר הזקן: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף רבי שמעון בר יוחאי איז נאך א ליכטיקערער"[15]. ["על רבי שמעון בר יוחאי מאיר יותר"].

מפתגמיה[עריכה]

רבי אהרן, חתנו של אדמו"ר האמצעי סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, האדמו"ר הזקן: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר התפילה". לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה[16].

הסתלקותה[עריכה]

על הסתלקותה[17] סיפר רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי):

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת תקע"ג נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה בהאדיטש על יד ציונו של אביה אדמו"ר הזקן.

ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, בהיותה על ציון אביה בהאדיטש, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע פרשת בהעלותך[18], בתאריך ט"ז בסיוון תקע"ג. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן[19].

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"[5].

לאחר הסתלקותה[עריכה]

בהאדיטש, היה שמש שהשגיח על ה'אוהל', ושמו ר' חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.

ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו פדיון נפש דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ...

בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו[20].

משפחתה[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון 'האח' שנה רביעית גיליון 18, שמועות וסיפורים חלק ב', מגדל עוז (כפר חב"ד, תש"מ), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, שאדמו"ר הזקן כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.
  2. נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, בי"ב מנחם אב תק"כ.
  3. 3.0 3.1 3.2 עטרת מלכות, בפרק הרבנית פריידא.
  4. שלשלת היחס שלפני ההיום יום. רבי אליהו נולד בשנת תקכ"ג, אביו רבי רבי מרדכי נולד בשנת ה'ת"צ, ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת תק"ג.
  5. 5.0 5.1 ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.
  6. שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. (בית רבי חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).
  7. בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד.
  8. יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה אדמו"ר האמצעי - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ואדמו"ר האמצעי נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת אדמו"ר הזקן, לא הרשה לבנו להיות במאמרי החסידות - ומזה הוא נהיה חולה.
  9. כך כינה אדמו"ר הזקן את בנו.
  10. שמועות וסיפורים חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).
  11. 11.0 11.1 11.2 שמועות וסיפורים חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.
  12. המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן: לבסוף הרבנית סטערנא בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי שלמה, וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך האדמו"ר הזקן אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה במעזריטש, הוא למד אצל הרב המגיד שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל[11]. לפי גרסא אחרת, הסיפור עם המלח התרחש כאשר אכלו יחד אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.
  13. מכתב זה נדפס בכרם חב"ד 1.
  14. מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.
  15. ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על רבי שמעון בר יוחאי מאיר יותר.
  16. ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ' לג.
  17. 17.0 17.1 לשמע אוזן עמוד 29.
  18. היום בשבוע והפרשה, מתוך לוח השנה של שנת תקע"ג.
  19. סוף הסיפור של ר' נחום: החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין קרמנצ'וג להאדיטש, והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו להאדיטש, ושם קברו אותה ליד אביה[17].
  20. לשמע אוזן עמוד 23.
  21. בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.
  22. חתן בזיווג שני של דודו האדמו"ר האמצעי, ובזיווג שלישי של רבי נחמן מברסלב.
  23. רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא