שלמה מקרלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' שלמה מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, היה גם תלמידו של ר' אהרן מקרלין.

תולדות חיים[עריכה]

היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. אדמו"ר הזקן אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ[1].

יחד עם אדמו"ר הזקן וחיים וואלפער הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"[2].

בתחילה כשנסע ר' מנחם מענדל מהורודוק לארץ ישראל הרבה מאנ"ש התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו"ר הזקן להנהיג את קהילת החסידים התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב בעיירה ביעשנקוביץ, אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן[3], הוא ביקש מאדמו"ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי לוי יצחק מברדיטשוב לימינו של אדמו"ר הזקן[4].

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים משקלוב, אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דוקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מאדמו"ר הזקן אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע להתנגדות לחסידות, אדמו"ר הזקן סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו אדמו"ר האמצעי להתעלף.

בעת מלחמת רוסיה-צרפת, התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

פטירתו[עריכה]

מסורת קרלין מספרת [5] כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, בכ"ב תמוז תקנ"ב. ביום זה לא נוהגים חסידי קארלין במנהגי ימי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב אדמו"ר הזקן[6] משמע כי בין השנים תקנ"ה - תקנ"ו ביקר בליאזנא. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של אדמו"ר הזקן בעת מלחמת נאפוליון[7].

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה משיח בן יוסף. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה[8].

הוא נורה ביום שבת קודש בי"ז תמוז, הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת כתר, ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמשה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז סאיז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הרב יצחק גינזבורג, קשרי אדמו"ר הזקן ורבי שלמה מקרלין.

הקודם:
האדמו"ר רבי אהרן מקרלין
אדמו"רי קרלין
? - כ"ב תמוז תקנ"ב
הבא:
האדמו"ר רבי אשר מסטאלין

הערות שוליים

  1. שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.
  2. על ההקמה המשותפת ועוד, ראה כרם חב"ד גליון 4 חלק א'.
  3. ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין רוסיה לפולין עבר באמצעה העיירה. וממילא, חצי מהעיירה הייתה שייכת לאדמו"ר הזקן וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.
  4. הרב שלמה יוסף זוין.
  5. ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.
  6. התמימים (ורשה), חוברת ח'.
  7. דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב שלום דובער לוין, הרב שמואל קראוס, הרב ברוך אוברלנדר, הרב יוסף יצחק קלר ועוד - בקבצי הערות וביאורים - אהלי תורה תנש"א - תשנ"ב.
  8. הרבאי אפשר שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - תשנ"א.
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא