לוי יצחק מברדיטשוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציון ר' לוי יצחק מברדיטשוב

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק- כ"ה בתשרי ה'תק"ע), היה מתלמידי המגיד ממזריטש, חברו ומחותנו של אדמו"ר הזקן ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצ'ב. ידוע בכינוי "סנגורם של ישראל", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת ה'ת"ק בעיירה הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.

בשעה שנולד אמר הבעל שם טוב לתלמידיו כי ירדה נשמה גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מירופלב" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.

ר' שמלקה מניקלשבורג השפיע עליו להגיע אל המגיד ממזריטש ובמשך מספר שנים למד חסידות בבית המגיד. לאחר שחותנו ירד מנכסיו נאלץ למלא משנת ה'תקכ"א את מקום ר' שמלקה ברבנות רוטשוול, אך בסיבת רדיפת המתנגדים ברח בהושענא רבה למגיד מקוז'ניץ כשהלולב והאתרוג בידו.

בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בז'יליכוב. עקב רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק, שימש כרב וריש מתיבתא אך גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו.

בשנת תקמ"ה החל לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת הכתר של רבי לוי יצחק מברדיטשוב בימים נוראים היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. רבי חיים מבריסק אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה, וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך[1].

ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני חסידים, חיבר סגולה להצלחה.

מחותנו של האדמו"ר הזקן[עריכה]

הוא היה מחותנו של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה להרב אליעזר דרבמיקר, בנו של רבי מאיר דרבמיקר (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב.

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובשבת פרשה נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בזלאבין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בזלובין. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט".

בשנת תק"ע לאחר הסתלקותו אמר רבי נחמן מברסלב כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.

מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.

ספריו[עריכה]

  • קדושת לוי על התורה.
  • בסביבות שנת תש"ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש"ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמא מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת תשס"ב, שאר החידושים עדיין לא נדפסו.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אוהב ישראל, קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, קישור לשבועון בית משיח בתוך שבועון בית משיח גיליון 713

רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רשימות הרבי, חוברת ח'.