חסידות אמשינוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציון רבי יוסף קאליש מאמשינאוו - אחיו של רבי שמעון שלום
האדמו"ר מאמשינוב כיום

שושלת אמשינוב, היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי מנחם מנדל מקוצק. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו ר' שרגא פייבל מגריצא לאדמו"ר, אך הוא נפטר לאח חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של ר' יצחק: ר' יעקב דוד ור' מנחם מנדל, "האדמו"ר השותק". נפטר בד' בכסלו תרל"ח.

רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח), בנו של ר' יעקב דוד. התמנה לאדמו"ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה מאוד בתכונותיו לאביו, וגם חסידים מבוגרים קיבלו את הנהגתו למרות גילו הצעיר. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות לתפילות ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. במלחמת העולם הראשונה התיישב בורשה, שם הרבה לעסוק בצרכי הפליטים. הוא נפטר בט"ז בכסלו תרע"ח בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד בעקבות יגונו העמוק ממאורעות המלחמה, ונטמן בורשה. שלושת בניו מילאו את מקומו.

קשרי האדמורי"ם עם נשיאי חב"ד[עריכה]

  • אחיו רבי יוסף קאליש, עמד בקשרים אדוקים עם אדמו"ר הריי"צ.
  • בנו של רבי שמעון שלום, רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה ארצה והתיישב בירושלים בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר בשנחאי. רבי מאיר נפטר בכ"ז באייר תשל"ו בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.

הוא היה בקשר עם הרבי. כאשר בי"ט מנחם אב תשי"ד נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע לארץ ישראל ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי אמשינוב אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא כהן, הרבי לא ויתר ואמר לו, כי חסיד צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן[1]. רבי ירחמיאל יהודה מאיר, היה חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה ארצה והתיישב בירושלים בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר בשנחאי. רבי מאיר נפטר בכ"ז באייר תשל"ו בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.

החסידות כיום[עריכה]

  • כיום מכהן כאדמו"ר בן בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר, רבי יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי, חתנו של האדמו"ר מלובלין. האדמו"ר ידוע כאיש פיקח במיוחד ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד בתפילותיו.

האדמו"ר עומד בראשות ישיבת "שם עולם", אותה הקים סבו האדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב. לחסידות גם תלמוד תורה ומס' כוללי אברכים ברחבי הארץ.

מרכז חסידות אמשינוב ממוקם בשכונת בית וגן בירושלים, שם גם גר האדמו"ר מאז הוכתר כאדמו"ר. מוסדות החסידות פרוסים בכל רחבי הארץ, והריכוז העיקרי שלה הוא בעיר ביתר עילית שם מתגוררים קהל רב מחסידי אמשינוב, וקיימים שם שלושה בתי מדרש ועוד אחד נוסף בתהליכי הקמה. קבוצות נוספות מחסידי אמשינוב מרוכזות ומגובשות בערים: ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, צפת ועוד. האדמו"ר ידוע בהערצתו המופלגת לרבי ואף נפגש עמו בשנת תשל"ג במהלך ביקורו בארה"ב ושוחחו זמן רב ביחידות.

במקביל לחצר אמשינוב בארץ הממשיכה את מורשת האדמו"ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו"ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינוב גם בארצות הברית, אותה הקים בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו"ר רבי יצחק (שנמלט מצפרני הנאצים ביחד עם דודו האדמו"ר רבי שמעון שלום), נפטר בי"ט באדר תשנ"ג ונטמן בטבריה, את מקומו ממלא בנו רבי יוסף.


הערות שוליים

  1. תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא