שנחאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבוצה מחסידי חב"ד בישיבת תומכי תמימים שנחאי

שנחאי היא עיר גדולה הנמצאת בסין. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התקבצו בעיר עשרות מחסידי חב"ד ואף נפתחה שם ישיבת תומכי תמימים שנחאי.

היסטוריה[עריכה]

הקהילה היהודית בשנחאי התחילה בתר"פ אחרי שהיגרו בה יהודים מרוסיה שלא יכלו לקבל ויזה לארצות הברית, בעיר התקיימו הרבה ישיבות ובניהם ישיבת תומכי תמימים שנחאי ששרדה עד תום המלחמה בשנת תש"ו, ראש הישיבה היה הרב מאיר אשכנזי. בתקופה בה הגיעו התמימים, היו רק שני חסידי חב"ד: הרב פלוטקין והרב אשכנזי, בשנת תש"א דאג הרבי הריי"ץ שהתלמידים יקבלו ויזה, כיון שלארה"ב היה קשה לקבל ויזות, פעל עם מדינת קנדה, אחרי מאמצים רבים שלח תשעה ויזות לבחורים מהישיבה שיסעו למונטריאול כדי להקים שם ישיבה.

החסיד הראשון בעיר היה השוחט החסידי הרב חיים פלוטקין.

בשנת תרפ"ו מונה לרבה של העיר הרב מאיר אשכנזי מחשובי חסידי חב"ד. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו.

באותה עת היו שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בהוראת הרבי הריי"ץ יצר קשר ידידותי עם שתי הקהילות, בזכות טבעו ובמזגו הנעים, הרב אשכנזי ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג. בשנת תרצ"ד עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'.

כאשר קונסול יפן בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר הרב מנחם שמואל דוד רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ועוד יהודים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה שיפן, עברה הישיבה לשנחאי שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של הישיבה. ובנוסף שימש גם כהורה תחליף לתלמידים הצעירים. למרות הסיכויים רבים שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.

במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבית ואת מאמצי ההצלה של יהודים בשטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.

בעיר גם כיהן הרב חיים משה יהודה בלוי כרב הליטאים, מאוחר יותר התקרב לחב"ד על ידי התמימים.

הקהילה כיום[עריכה]

בית חבד המפואר בעיר

כיום משמש כשליח בעיר הרב שלום גרינברג.

הקהילה בעיר במצב של התפתחות. בעיר זו, התרחבה הקהילה היהודית מ-‏200 יהודים לפני כשבע שנים, לקהילה גדולה יחסית המונה למעלה מ-‏2,000 יהודים בשנת תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכה]