הגנה חלקית

תומכי תמימים שנחאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבוצה מחסידי חב"ד בישיבת תומכי תמימים שנחאי

ישיבת תומכי תמימים שנחאי הינה סניף של ישיבת תומכי תמימים אשר התקיימה בעיר שנחאי בסין, הישיבה הוקמה בתקופת מלחמת עולם השנייה והורכבה מבחורים שהצליחו לברוח מהמלחמה.

התמימים היו בעיקר תלמידי ישיבת תומכי תמימים אוטווצק, שעם פרוץ המלחמה נמלטו לוילנה בירת ליטא, שם למדו בישיבה שנפתחה בשנית לאחר שנסגרה זמן קצר קודם לכן.

הישיבה התקיימה עד תום מלחמת העולם השניה בשנת תש"ו.

ראש הישיבה היה הרב מאיר אשכנזי.

הרבי הריי"צ דואג להצלה[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ שכבר ניצל מהתופת בוורשה והגיע לריגה ביום ה' בטבת ת"ש, החל מיד לפעול להצלת התמימים השוהים בוילנה[1]. בתחילה הריץ מברקים ובהם קריאות לעזרה לטובת התמימים בוילנה. בי"ד בטבת כתב מכתב מפורט לרב ישראל ג'ייקובסון, מראשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, להלן ציטטות קצרות מהמכתב:

באחת הטלגרמות כתבתי על אודות נחיצות העתקת חמשים תלמידים שי' למדינתם... ובבקשה לעשות בזה כפי אשר ימצאו לנכון לטובת הענין שיבוא מהכח אל הפועל הטוב בזריזות ובהקדם היותר אפשרי...[2].

המטרה הראשונה הייתה להשיג ויזות לארצות הברית עבור אותם תמימים השוהים בוילנה, על מנת להרחיקם ככל האפשר מהחזית. המטרה השניה הייתה להשיג מימון לכרטיסי נסיעה.

בחודשים הבאים נעשו ניסיונות בדרכים שונות, ובהם נשקלה האפשרות לקבל "סרטיפיקטים" - אישורים מהבריטים לעלות לארץ הקודש. כמות של אישורים כאלו היה אמור לשלוח הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג אל ועד מיוחד בנשיאות הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי רבה של וילנה. הרבי הריי"צ ביקש משניהם כי יקצו לתמימים והר"מים שלהם לכל הפחות מאה "סרטיפיקטים", אך לבסוף הדבר לא יצא לפועל.

הרבי הריי"צ המשיך לפעול ללא לאות, בדרכים משלו, בכדי להציל את התמימים מוילנה. הוא פנה לרבנים, אישי ציבור, ארגונים יהודיים ובין לאומיים, בכדי שיסייעו בהצלה. מי שסייע רבות להצלה ובכלל לחב"ד בתקופה זו, הוא הרב ד"ר אליהו יונג, מארגון הג'וינט.

מסלולי הצלה שונים עלו ובוטלו, עד שהרבי הריי"צ הורה לנקוט במסלול בו בחרו חלק מתלמידי ישיבות אחרות ששהו בוילנה: לנסוע למוסקבה ושם לקבל ויזות לארצות הברית. לשם כך היה על התמימים לקבל ויזות כניסה לברית המועצות. על כך סיפר אחד התלמידים הרב חיים מאיר בוקיעט:

"לצורך הנסיעה היה עלינו להצטייד בויזות מעבר לרוסיה. עובדה זו עוררה חילוקי דעות בין בני הישיבות בוילנה, אם בכלל כדאי לעבור דרך רוסיה הקומוניסטית, והיו לא מעטים שבשל כך ויתרו על האפשרות המילוט למזרח הרחוק. אמנם, קבוצת תלמידי התמימים הייתה מאוחדת בדעתה לצאת לדרך זו, בידענו כי כך הורה לנו אדמו"ר הריי"צ.

"ובכן, הפקיד הממונה על מתן הויזות בנציגות הרוסית בוילנה היה יהודי, קומוניסט כמובן, ושמו שלוסברג. כנראה שהכיר חסידי חב"ד בברית המועצות, כי ברגע שהבחין בצעירים עטורי זקן, אמר לנו מיד - אתם בטח ליובאוויטש'ערס, ובהמשך ביקש, להפתעתנו, להשיג לו טלית שלדבריו נחוצה לו עבור אביו. כמובן מילאנו את בקשתו".

המחסור במזומנים היה אחד הבעיות הקשות של חב"ד באותם ימים, אבל הרבי הריי"צ לא נח ולא שקט, השיג הלוואות ממקורות שונים, ושלח אלפי דולרים עבור הוצאות הנסיעה הארוכה והיקרה של התמימים.

שכן צדיק - האדמו"ר מאמשינוב[עריכה]

במהלך חורף תש"א, יצאו שלושים ושישה תלמידים, קבוצות קבוצות, מוילנה למוסקבה. אלא שבנתיים הגעת הויזות התעכבה ותוקף הויזות הרוסיות כבר פג. או אז נאלצו התמימים להמשיך אל העיר קובה שביפן, שם נשארו עד הקיץ מחמת הקשיים בקבלת הויזות אמריקאיות. כאשר קיבלו סוף סוף את הויזות בקיץ תש"א, עוד לא הספיקו לצאת את יפן וכבר ממשלת ארצות הברית ביטלה את הויזות, והתמימים נשארו 'תקועים' ביפן.

סיפר הרב ישראל חנוביץ אחד מהקבוצה: "הגענו ליפן קבוצות קבוצות, ואף שהייתה שם קהילה אשכנזית, הג'וינט האמריקני טרם פעל שם, וידענו שבלי עזרתו לא נוכל להישאר. הקהילה האשכנזית שמנתה כשלושים משפחות יהודיות, החזיקה וכלכלה אלפי פליטים יהודים! ידענו שעזרתם לא תוכל להימשך כל המלחמה. רוב הפליטים היו בחורי ישיבות וביניהם רבים שמוצאם ממשפחות חב"דיות שבלטו באהבת ישראל שהרעיפו סביב. לתמימים היה באותה עת בניין נפרד ביפן, ובעליית הגג של אותו בניין התגורר האדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש".

עוד בהיות התמימים בוילנה, הורה להם הרבי הריי"צ כי אם יש להם ספק בנושא כלשהו, ישאלו את פי האדמו"ר מאמשינוב, שכן באותם ימים היה ברור שיקשה על התמימים לשגר מכתבים אל הרבי הריי"צ ולקבל מענה במהירות בעת הצורך.

חיבה יתירה נודעה מצד האדמו"ר מאמשינוב אל תלמידי התמימים, שכן אף הוא התגורר לפני המלחמה באוטווצק ועמד בקשר עם אדמו"ר הריי"צ. לעיתים קרובות נהג להתפלל במחיצת בני הישיבה או להיכנס לישיבה להקשיב לקריאת התורה.

על אפיזודה שהתרחשה בעת אחד מביקוריו אלו בישיבה, סיפר הרב שמעון גולדמן:

"בבקרה של אחת השבתות, ירד האדמו"ר מאמשינוב מדירתו להצטרף אלינו לתפילה, ושאל את הבחור הראשון שנקרה בדרכו היכן עומד החזן. היה זה בעת חזרת הש"ץ, והבחור שהיה נרגש מאוד מן העובדה שהאדמו"ר עומד מולו ומדבר אליו - הפטיר בקושי, מתוך התרגשותו כי החזן עומד ב"מלך ממית". הרבי שמע את התשובה רקע ברגלו על הארץ לאות אי שביעות רצון, והוסיף מיד: 'ומחיה... מלך ממית ומחיה!' הבחור חייך במבוכה, ובינתיים קלטנו את המסר איך רואה האדמו"ר את פעולותיו של בורא עולם. הבנו היטב שהעיקר הוא לא ה'ממית' אלא ה'מחיה'!"

גירוש יפן[עריכה]

התמימים קיבלו לבסוף ויזה ליפן למשך עשרה ימים בלבד, כשבנתיים נאלצו לבקש שוב ושוב משלטונות יפן להאריך להם את הויזה על מנת שיוכלו לשהות במקום.

אמנם, כאשר יפן החליטה על חיזוק הקשר עם גרמניה הנאצית, התקבלה החלטה לגרש את הפליטים היהודים לשנחאי שבסין - עיר שנחשבה לשטח בינלאומי, והותר להיכנס אליה ללא כל אשרה.

זמן קצר לפני שהיגרו התמימים לשנחאי, הודיע הרבי הריי"צ כי השיג עבורם ויזות לפאראגווי וקנדה, אולם בסופו של דבר הויזות מפאראגווי לא הגיעו, ובכדי להשיג ויזות לקנדה, פנה הרבי הריי"צ באגרת מיוחדת (מכ"ד במנחם אב), בה מבקש מהממונים ביפן על הויזות הקנדיות, לאשר ויזות לתלמידי התמימים, אולם בקשה זו לא נענתה.

היה זה ביום שישי כ"ט במנחם אב תש"א, כאשר עלו התמימים על אוניה, ועוד לפני כניסת השבת הגיעו לחופי העיר שנחאי. עמם באוניה הפליגו גם מאות תלמידים מישיבת 'מיר' עם ראש הישיבה שלהם הרב חיים שמואלביץ והמשגיח הרב יחזקאל לווינשטיין. יחד עם קבוצת תלמידים זו ועוד קבוצות של בני ישיבות, חוו התמימים הרפתקאות שמחות וגם מסוכנות בימי שהותם בשנחאי.

באותם ימים הייתה במקום זרימה גדולה של פליטים מאירופה, שהחלה עם עליית הנאצים לשלטון שמונה שנים קודם לכן. בסך הכל היו במקום למעלה מעשרים וחמשה אלף פליטים יהודים, כאשר עשרים אלף מהם יוצאי גרמניה ואוסטריה, רובם בני הקהילות המודרניות שהיו רחוקים מהדת.

שני חסידים בשנחאי[עריכה]

את התמימים קיבל בחום רב, רב העיר הרב מאיר אשכנזי מחשובי חסידי חב"ד. הרב אשכנזי שימש קודם לכן כרב העיר וולדיווסטוק שברוסיה, לא הרחק מיפן. לאחר שבע שנים בהם כיהן כרב בוולדיווסטוק, קיבל הצעת רבנות באחת מערי ארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.

בשנת תרפ"ו מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת הרבי הריי"צ אליו.

כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.

בשנת תרצ"ד עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בתקופה בה הגיעו התמימים לשנחאי, היו בה רק שני חסידי חב"ד: הרב אשכנזי והשוחט החסידי הרב חיים פלוטקין שהגיע לעיר כמה שנים קודם.

הרבי מבקש לדאוג לתמימים[עריכה]

בתקופה בה שהו התמימים ביפן, ביקש הרבי הריי"צ מהרב אשכנזי לדאוג שהתמימים יוכלו להגיע לשנחאי, הן אלו הנמצאים בוילנה והן אלו הנמצאים באיזורים אותם כבשה ברית המועצות בזמן המלחמה, כמו תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בדנקרא שליד ריגה.

הרב אשכנזי התמסר להוראת הרבי הריי"צ, ונרתם בכל כוחו למען התמימים שניצלו מגיא התופת, ובד בבד דאג לכל הפליטים ובני הישיבות שהגיעו לעיר.

בפעולה משותפת עם ראשי הקהילות המקומיות, דאג למבנים מתאימים לבני הישיבות. התמימים קיבלו אכסניה בבית הכנסת הספרדי הגדול ולאחר תקופה קצרה עברו למקום מגורים במועדון היהודי ברחוב דרך מולמן; היה זה בנין מפואר עם חצר נאה. בבנין שכנה גם ישיבת חכמי לובלין. המועדון היה באזור יפה ברובע האמריקאי של העיר, שכן העיר הבינלאומית חולקה לרבעים: אמריקאי, צרפתי וכו'.

בתשרי תש"ב הצליח הרבי הריי"ץ לגייס תשעה ויזות לתלמידי הישיבה, ומיד נשלחו לפתוח את ישיבת תומכי תמימים במונטריאול.

בתש"ו הישיבה נסגרה לאחר שרובם של התלמידים עברו לתומכי תמימים ברינוא.

בין התלמידים הבוגרים שלמדו בישיבה[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על ישיבת חב"ד בוילנה בתקופת השואה, נכתב במסגרת סדרה זו בשבועון בית משיח בגיליון 515
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה, א'קלג


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים וואוסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
בתקופת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · קרית גת · נחלת הר חב"ד (למקורבים) · נחלת הר חב"ד · מגדל העמק · כפר חב"ד · אור תמימים (כפר חב"ד) · אהלי תורה קראון הייטס · כותאיס (גרוזיה) · פטרבורג · ברינואה · וונצואלה (קארקאס) · מונטריאול · מוסקבה · קזבלנקה · פרנקפורט · קישינב · ראשון לציון · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · חיפה (צפת) · לוד · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) · אור יהודה · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (ישיבה קטנה) · בית שמש · ביתר עילית · בני ברק · גוש קטיף · חיפה · חולון · יצהר · נצרת עילית (קטנה) · רחובות · נצרת עילית · נתניה · עמנואל · קריות · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אחי תמימים בופולו · הדר התורה קראון הייטס · מוריסטון · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · קווינס ·