מנחם זאב גרינגלס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס
הרב גרינגלס בצעירותו

רבי מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס (תרע"ז-תשע"א) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד במונטריאול, מעורכי ספר המנהגים, ומקובל בעל שיעור קומה.

תולדות חיים[עריכה]

הרב גרינגלס נולד בשנת תרע"ז למשפחת חסידי אלכסנדר בפולין. בצעירותו נסע ללמוד בירושלים, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' משה אליהו גערליצקי והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז' אצל הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.

בשנת תרצ"ה שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את סידור הבעל שם טוב, בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם למקווה. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז') ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב שמואל דוד רייצ'יק, שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ[1]. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול לליטא, שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

הי' מקבל מהרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז'), ממנו גם למד הרבה קבלה. בעקבות מלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.

לאחר תקופה עבר לתומכי תמימים אטווצק.

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את הליצנות והסביר כיצד ניתן לנצל את השמחה לקדושה. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.

במונטריאול[עריכה]

נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ למונטריאול שם הקים את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כמשפיע במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

הרבי סמך עליו מאד, וביחד עם ר' יהודה לייב גרונר הטיל עליו לערוך את ספר המנהגים - חב"ד. גם ערך את הקובץ ליקוטי דינים

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מיין מונטריאלער מקובל", אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

בשנת תשס"ו נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.

בכ"ב בטבת תשע"א נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה.

משפחתו[עריכה]

  • בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
  • חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.

מתלמידיו[עריכה]

אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב דוד כהן, ליקוטי סיפורי התוועדויות - קורות חיו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב.
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!