תומכי תמימים מונטריאול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה. נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בג' בחשוון תש"ב.

הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה

הקמת הישיבה[עריכה]

אדמו"ר הריי"ץ פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "תומכי תמימים" - את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת תומכי תמימים אוטווצק).

את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל;

הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים[עריכה]

כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: (אגרות קודש הריי"צ ח"ו ע' מח);

  • בכל ליל ש"ק יחזרו שני תלמידים דא"ח בשני בתי כנסת חב"ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש"ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו.
  • את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו ניגוני ליובאוויטש במתינות. אחד התלמידים יחזור דא"ח, ויספרו איזה סיפורים.
  • כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים מאמר דא"ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה' בדווקא.
  • לקרב את אנ"ש אשר זרם ה"מים רבים" סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים.
  • לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית "תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה" ולהכניסם לישיבה.
  • להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ"ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי.
  • לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, "את הענווה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט"א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה".

התפתחות הישיבה[עריכה]

במשך חודש חשוון שלח אדמו"ר הריי"צ את המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.

כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה "אחי תמימים", באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י ברחוב דו פארק.

הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה עיתון 'דער חבר' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה.

בתוך כך בחורים שנסעו מגרמניה לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי"צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם אהרון קליין, יהודה שפוץ, ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב"ד.

שנה לאחמ"כ בשנת תש"ג מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, אדמו"ר הריי"צ שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.

בשנת תש"י מונה הרב יהודה חיטריק למנהלה הרוחני של הישיבה, בט"ו שבט תשי"ב הורה לו הרבי להקים את את"ה.

בי"ט כסלו תשט"ז חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב שלמה הכט שעשה קידוש השם גדול.

בניין הישיבה[עריכה]

עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.

במקביל החל הרבי הריי"צ לדרוש מאנ"ש ועסקני מונטריאול לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב"ה כבר ישלם את שכרם.

ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד חנוכת הבית שהתקיימה ביום ט"ו כסלו תש"ד, שלח הרבי הריי"צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם הרש"ג - חתן אדמו"ר הריי"צ ומנהל פועל ישיבת תומכי תמימים שהגיע למונטריאול.

מכתב הרבי הריי"צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול:

"בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור""[1].

ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.

לאחר פטירתו של הרב פרץ מוצ'קין התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שבי"ט כסלו,תש"ס פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.

בכ"ו סיוון תשס"ז נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.

חודש אייר תשס"ט כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)

נכון לשנת תש"ע לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.

צוות הישיבה בעבר[עריכה]

ההנהלה והצוות כיום[עריכה]

  • הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.
  • הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.
  • הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.
  • הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.
תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום

בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים[עריכה]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' שפג.


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · קריוואג · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים וואוסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
בתקופת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריווירוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · קרית גת · נחלת הר חב"ד (למקורבים) · נחלת הר חב"ד · מגדל העמק · כפר חב"ד · אור תמימים (כפר חב"ד) · אהלי תורה קראון הייטס · כותאיס (גרוזיה) · פטרבורג · ברינואה · וונצואלה (קארקאס) · מונטריאול · מוסקבה · קזבלנקה · פרנקפורט · קריוואג · קישינב · ראשון לציון · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · חיפה (צפת) · לוד · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) · אור יהודה · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (ישיבה קטנה) · בית שמש · ביתר עילית · בני ברק · גוש קטיף · חיפה · חולון · יצהר · נצרת עילית (קטנה) · רחובות · נצרת עילית · נתניה · עמנואל · קריות · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אחי תמימים בופולו · הדר התורה קראון הייטס · מוריסטון · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · קווינס ·