תומכי תמימים ברינואה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומכי תמימים ברינואה
ברינואה.JPG
תמונת מחזור של הישיבה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
תאריך יסוד תש"ז
מיקום ברינואה, צרפת
מייסד אדמו"ר הריי"צ
ראש הישיבה הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון
מנהל גשמי הרב מענדל גורביץ
מספר תלמידים 380
ספר פלפולים צרפת - פרצת ח' ע"ע.
קובץ הערות צרפת - פרצת ס"ג ע"ע.
אולם הלימודים של הישיבה בברינואה (אלול תשע"א)

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.

ייסוד הישיבה[עריכה]

בקיץ תש"ז, זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של אנ"ש מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שבגרמניה ואוסטריה.

אדמו"ר הריי"צ השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב בנימין אליהו גורודצקי הצליח וביום י"ב אייר תש"ז העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מאוסטריה לפאריז שבצרפת. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב בצלאל וילשנסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב איסר קליובגנט.

מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב נחום טרבניק, והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. וכך התייסדה ישיבת תומכי תמימים בצרפת.

עם הקמת הישיבה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א תמוז תש"ז:

"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפילה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.

כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.

השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפילה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".

המעבר לברינואה[עריכה]

התלמידים הראשונים בישיבה

לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים באוסטריה, באה לצרפת. בסוף חודש מנחם אב תש"ז, קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב שלמה חיים קסלמן, הרביוסף גולדברג והרב נחום לבקובסקי, ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי פריז.

עד מהרה הוקם סניף ישיבת תומכי תמימים גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף בפריז באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.

היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של תומכי תמימים במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.

גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:

ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את התפילין בעת התפילה. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו חסידות, ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.

בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.

את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. הייתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה הייתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.

מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה הייתה מעולה ביותר. חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ברוסיה היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' יוסף גולדברג, כמשפיע כיהן הרב המפורסם ר' שלמה חיים קסלמן, כמשגיח כיהן הגה"ח ר' נחום לבקובסקי, וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' נחום טרבניק והגה"ח משה רובינסון (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' ישראל נח בליניצקי כמנהל הגשמי.

מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה: ".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.

ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".

לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.

תש"ח - הגעתם של קבוצה נוספת יחד עם ר' ניסן נמנוב לישיבה[עריכה]

תלמידי הישיבה בשנת תש"י (ר' ניסן יושב במרכז)

שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו פאקינג ועמם תלמידי הישיבה תומכי תמימים פאקינג שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב, שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.

בין ראש השנה ליום כיפור שנת תש"ח, הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה פוקינג. הייתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.

עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הוותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.

בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל אדמו"ר הריי"צ רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים בגרמניה.

בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב והגה"ח הרב זלמן שמעון דבורקין עם משפחותיהם.

ר' ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.

התפתחות הישיבה[עריכה]

על פי הוראת הרבי במשך השנים קלטה הישיבה תלמידי מוסדות חב"ד ממרוקו ותוניס, לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך החסידות.

במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב מאות הוראות שונות מהרבי. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.

ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פינה של יראת שמים).

בחורף תשכ"ב שיגר הרבי קבוצת תלמידים שלוחים ראשונה לישיבה לברינואה, צרפת.

הישיבה בשנים האחרונות[עריכה]

בשנת תשנ"ב בשיחת שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על המהפיכה הצרפתית, כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כבליובאוויטש", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.

בשנת תשנ"ז נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, מקווה וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן בחלוקת דולרים הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.

בחודש אדר תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.

במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.

כיום (נכון לשנת תשפ״ג) לומדים בישיבה כ380 תלמידים.

בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מארה"ב, מצרפת, מארץ ישראל, מאוסטרליה וממקומות רבים נוספים.

הוצאה לאור[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צרפת - פרצת

הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם "צרפת - פרצת", ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר נר למאה ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של הרבי.

בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.

ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ההתלמידים השלוחים.

צוות הישיבה[עריכה]

הנהלה כללית[עריכה]

  • ר' שמעון לסרי, ר' הירשל דרוקמן - מזכיר.
  • ר' שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.

צוות ישיבה גדולה[עריכה]

משפיעים:

.

רמ"ים:

בתפקיד הנו"נ משמשים באופן קבוע כמה מהתלמידים השלוחים שנשלחים לישיבה מידי שנה.

צוות הישיבה קטנה[עריכה]

הרב דוד פורסט
  • הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.
  • הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.
  • הרב דוד פורסט - משפיע שיעור ג' - נולד בהולנד, לר' יצחק פורסט, שליח הרבי לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר בתומכי תמימים המרכזית 770. בשנת תשנ"ג נשא את רעייתו לבית ליפסקר[1].
  • הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
  • הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
  • הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב'.
  • הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
  • הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
  • הרב ירמיהו נתן - משפיע שיעור א'.
  • הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א'.
  • הרב שלום דוב בער לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.
  • הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.

צוות הישיבה בתקופת יסודה[עריכה]

צוות הישיבה לשעבר[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]


הערות שוליים