תומכי תמימים ברינואה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומכי תמימים ברינואה
ברינואה.JPG
תמונת מחזור של הישיבה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
תאריך יסוד תש"ז
מיקום ברינואה, צרפת
מייסד אדמו"ר הריי"צ
ראש הישיבה הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון
משגיח ראשי הרב יצחק נמנוב
מנהל גשמי הרב מענדל גורביץ
מספר תלמידים 300
ספר פלפולים צרפת - פרצת
קובץ הערות צרפת - פרצת
אולם הלימודים של הישיבה בברינואה (אלול תשע"א)

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.

ייסוד הישיבה[עריכה]

בקיץ תש"ז, זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של אנ"ש מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שבגרמניה ואוסטריה.

אדמו"ר הריי"צ השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב בנימין אליהו גורודצקי הצליח וביום י"ב אייר העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מאוסטריה לפאריז שבצרפת. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב בצלאל וילשנסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב איסר קליובגנט.

מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב נחום טרבניק, והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת תומכי תמימים בצרפת.

עם הקמת הישיבה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:

"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.

כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.

השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".

המעבר לברינואה[עריכה]

התלמידים הראשונים בישיבה

לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים באוסטריה, באה לצרפת. בסוף חודש מנחם אב, קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב שלמה חיים קסלמן, הרביוסף גולדברג והרב נחום לבקובסקי, ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי פריז.

עד מהרה הוקם סניף ישיבת תומכי תמימים גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף בפריז באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.

היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של תומכי תמימים במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.

גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:

ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את התפילין בעת התפילה. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו חסידות, ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.

בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.

את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר.

מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר. חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ברוסיה היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' יוסף גולדברג, כמשפיע כיהן הרב המפורסם ר' שלמה חיים קסלמן, כמשגיח כיהן הגה"ח ר' נחום לבקובסקי, וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' נחום טרבניק והגה"ח משה רובינסון (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' ישראל נח בליניצקי כמנהל הגשמי.

מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה: ".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.

ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".

לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.

תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה[עריכה]

תלמידי הישיבה בשנת תש"י (ר' ניסן יושב במרכז)

שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו פאקינג ועמם תלמידי הישיבה תומכי תמימים פאקינג שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב, שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.

בין ראש השנה ליום כיפור שנת תש"ח, הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה פוקינג. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.

עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.

בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל אדמו"ר הריי"צ רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים בגרמניה.

בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב והגה"ח הרב זלמן שמעון דבורקין עם משפחותיהם.

ר' ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.

התפתחות הישיבה[עריכה]

על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים ממרוקו ותוניס, לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך החסידות.

במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מהרבי. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.

ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פיה של יראת שמים).

הישיבה בשנים האחרונות[עריכה]

בשנת תשנ"ב בשיחת שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על המהפיכה הצרפתית, כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כבליובאוויטש", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.

בשנת תשנ"ז נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, מקווה וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן בחלוקת דולרים הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.

בחודש אדר תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.

במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.

כיום (נכון לשנת תש"ע) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.

בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מארה"ב, מצרפת, מארץ ישראל, מאוסטרליה וממקומות רבים נוספים.

בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.

לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'. השיעור מחזיק כיום בין חמשה לעשרה בחורים.

הוצאה לאור[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צרפת - פרצת

הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם "צרפת - פרצת", ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר נר למאה ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של הרבי.

בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.

ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ההתלמידים השלוחים.

צוות הישיבה[עריכה]

הנהלה כללית[עריכה]

צוות הישיבה קטנה[עריכה]

הרב דוד פורסט

צוות הישיבה גדולה[עריכה]

  • הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ שיעור א'.
  • הרב ישעיה זושא נעמנאוו - משפיע שיעור א'.
  • הרב אברהם וולף - ר"מ שיעור ב'.
  • הרב ישראל הלוי סגל - משפיע שיעור ב'.
  • הרב נחמיה בלומינג - משפיע שיעור ג'.

לתפקיד הנו"נ מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מתומכי תמימים המרכזית ב-770.

צוות הישיבה בתקופת יסודה[עריכה]

צוות הישיבה לשעבר[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים וואוסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
תחת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · קרית גת · נחלת הר חב"ד (למקורבים) · נחלת הר חב"ד · מגדל העמק · כפר חב"ד · אור תמימים (כפר חב"ד) · אהלי תורה קראון הייטס · כותאיס (גרוזיה) · פטרבורג · ברינואה · וונצואלה (קארקאס) · מונטריאול · מוסקבה · קזבלנקה · פרנקפורט · קישינב · ראשון לציון · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · חיפה (צפת) · לוד · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) · אור יהודה · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (ישיבה קטנה) · בית שמש · ביתר עילית · בני ברק · גוש קטיף · חיפה · חולון · יצהר · נצרת עילית (קטנה) · רחובות · נצרת עילית · נתניה · עמנואל · קריות · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אחי תמימים בופולו · הדר התורה קראון הייטס · מוריסטון · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · קווינס · אגאדיר (מרוקו) ·