תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראה הישיבה

ישיבת תומכי תמימים בית שמש הינה ישיבה קטנה שנפתחה בעיר בית שמש, באלול ה'תשס"ב. לאחר כ-12 שנה נסגרה הישיבה, בסוף שנה"ל תשע"ג.

היסטוריה[עריכה]

ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס"ב.

מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי, ובעקבות התשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש[1] בחודש סיוון החליט להקים את הישיבה, וקיבל את עידודו ותמיכתו של הרב זלמן נוטיק אף שהיה מדובר בנקודת זמן בה רוב התלמידים כבר החליטו על מקום לימודיהם בשנה הקרובה.

הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ, והלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחה הנלהת הישיבה הטרי להתארגן ולעבור למבנה חדש ומותאם.

באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר הישיבה מבנה שהיה קריטי והכרחי לקיומה. כעת - לאחר שהמבנה איננו - ניסתה הנהלת הישיבה לחפש מקום חלופי, אך ללא הצלחה.

בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. אולם כמה ימים לאחר מכן הודיע הלה שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים שלא להשכיר את המבנה לישיבה חב"דית.

לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד בתומכי תמימים ב'פרדס' במשך ארבע שנים, הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית ספר חב"ד בעיר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.

גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. המאמצים לחיפוש מבנה מתאים המשיכו במלוא הכוח, אולם חרף כל המאמצים לא הצליחה הנהלת הישיבה להשיג מבנה שעונה לדרישות ישיבתיות. מספר ימים לפני תחילת שנה"ל, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט' הוחלט כי הישיבה תשאר בעיר בית שמש ויהי מה. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד להכשרת השטח שהוקצה ע"י העירייה.

באמצע שנת תשס"ח (לאחר חג הפסח) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים והתמימים שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.

לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - משגיח הישיבה הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.

ראש הישיבה עד סגירתה הרב יצחק מאיר סגל נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה ובחודש סיון תשס"ח לקח על עצמו הרב שלמה רוזנברג[2] את האחריות הגשמית על הישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב. אך לאחר חודש תשרי לקח על עצמו אירגון מקומי את ניהולה הגשמי של הישיבה[3].

לקראת שנת הלימודים תשע"ד התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם[4] והישיבה נסגרה בצורה סופית.

לאחר ארבע שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב משה לידר ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ[5] וגם הרב קופצ'יק[6].

צוות הישיבה[עריכה]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'שע"ט.
  2. במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק
  3. הניהול הרוחני נשאר בידי צוות הישיבה
  4. גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית
  5. בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.
  6. לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.