תלמוד תורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חיידר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק במוסד חינוך חב"די לבנים. אם התכוונתם למצוות תלמוד תורה, ראו לימוד תורה.
ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה בעיירה החסידית (זלמן קליימן)

תלמוד תורה (נקרא גם בשם "חדר" או "חיידר") הינו מוסד חינוך לימודי, המיועד לבנים בגילאי 6-14 (כיתות א'-ח'). על פי הוראת הרבי, לימודי החול בתלמודי התורה נלמדים רק בשעות היום המאוחרות, ושעות הבוקר מוקדשות ללימודי קודש בלבד.

נכון לשנת תשע"ז ישנם למעלה מעשרים תלמודי תורה חב"דיים בכל רחבי הארץ, המכילים קרוב לשבעת אלפים ילדים.

לימוד תורה עם ילדים[עריכה]

לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי קריאת שמע: "ולמדתם אותם את בניכם".

סדר זה נמשך עד זמן התנאים, אז תיקן רבי יהושע בן גמלא שיושיבו מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכמו ששנינו במשת בבא בתרא[1]: "זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".

להלכה נפסק[2]:" מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות. ואם לא הושיבו מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן".

לאורך כל שנות הגלות, התקיימו לימודי התורה עם ילדים במתכונות שונות, בחלק מהמדינות היה נהוג להושיב מלמד פרטי ללמוד עם הילדים, והלימוד היה מתבצע בביתו הפרטי של המלמד, ובחלק מהמדינות היתה מערכת לימוד מסודרת ששוכנה במבנים שהוקצו על ידי הקהילה במיוחד למטרה זו.

העיסוק העיקרי בתלמודי התורה היה חומש עם פירוש רש"י, נביאים וכתובים, לימוד המשניות, וכשהילדים היו כשירים לכך - החלו ללמוד עמהם גמרא.

חיידר בעיירה נובוגרוידק

על טהרת הקודש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חינוך על טהרת הקודש

עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של תנועת ההשכלה, נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.

בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב"ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.

גם בארצות החופש, כאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, המשיך אדמו"ר הריי"צ להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא "אמריקה איז ניט אנדערש" (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.

הטענה המרכזית של המתנגדים היתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזה תנאי לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך הרבי הריי"צ טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, המשיך הרבי את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות[3]:

י.png ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!

הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י"ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של הקב"ה לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!

י.png

לימודי קודש - בתחילת היום[עריכה]

במקומות אחרים הורה הרבי[4], כי גם במקומות בהם מוכרחים ללמוד גם לימודי חול, יש להקדים את לימודי הקודש לשעות הבוקר, בהם הילדים רעננים יותר, וממילא הם השעות המובחרות והמוצלחות יותר בלימוד[5]:

י.png גם בבתי הספר בהם לומדים רק מספר שעות ביום לימודי קודש ולא כל היום, חובה להשתדל שהזמן המוקדש ללימודי קודש יהיה בתחילת היום דווקא, סמוך לזמן ההשכמה - כאשר הילד רענן ורגוע, יוכל ללמוד תורה באיכות גבוהה הרבה יותר מאשר בסוף היום לאחר שהתעייף. שלא כדעת הטועים שהעיקר למלא את "מכסת" שעות לימודי הקודש ואין זה משנה אם בתחילת היום, באמצעו או בסופו י.png

בעקבות התעמולה של הרבי, נפתחו מספר מוסדות לימוד על טהרת הקודש בהם לא לומדים הילדים מקצועות חול לחלוטין, מוסדות אלו קיבלו מהרבי תמיכה ועידוד מיוחדים.

בארץ הקודש, מתקיים מידי שנה 'כנס המחנכים' מטעם ארגון "צעירי אגודת חב"ד", בו מתכנסים מורים בתלמודי התורה מכל רחבי הארץ, ודנים בצוותא בסוגיות העומדות על הפרק, ושומעים הרצאות מקצועיות מפי אנשי חינוך ומרצים מיוחדים.

תלמודי תורה חב"ד[עריכה]

במהלך השנים זכו מנהלי מוסדות תלמודי התורה החב"דיים להוראות רבות מהרבי, הן בנוגע לתכניות הלימודים, והן בנוגע לדילמות שונות הקשורות עם קשיים פיננסים, התנהלות מול מורים ותלמידים החורגים מהנורמות המקובלות, לקיחת תשלומים, ועוד.

אחד מהדברים המאפיינים ביותר את תלמודי התורה החב"דיים, הוא שילובם של תלמידים מכלל המגזרים בתוך תלמודי התורה, אף שהדבר עלול במקרים מסויימים להחליש את רמת הלימודים בכיתה, ואף לחשוף את התלמידים החב"דיים למושגים הזרים מעולמה של חסידות, בשל מפגש בלתי אמצעי עם ילדים מבתים לא חב"דיים.

הרבי דרש במפגיע ממנהלי המוסדות לקבל את כלל התלמידים, ואפילו כאלו הבאים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות[6], ואף ניסה להשפיע גם על חסידויות אחרות שינהגו כך.

חינוך במוסדות חב"ד דווקא[עריכה]

הרבי דרש מחסידי חב"ד להתמסר לעבודה במוסדות חב"ד דווקא, גם כאשר העבודה שם לא מספיק מסודרת או שיש בעיות כספיות במוסד הגורמות לעיכוב במשכורות וכיוצא בזה.

כמו כן דרש הרבי מחסידי חב"ד לשלוח את ילדיהם להתחנך דווקא במוסדות השייכים לרבותינו נשיאינו, ולהעדיף אותם בכל מצב על פני מוסדות אחרים[7].

תלמודי תורה חב"ד בארץ הקודש[עריכה]

תלמודי התורה החב"דיים הפועלים כיום ברחבי הארץ, פועלים על פי הוראותיו הקדושות של הרבי בנושאי חינוך, ומחנכים את התלמידים בדרך החסידות, מתוך התקשרות איתנה לרבי שליט"א. ברוב המוסדות, פועלים בסמיכות לתלמודי התורה גם גני חב"ד, העומדים תחת הנהלת "רשת אוהלי יוסף יצחק".

פריסת תלמוד התורה החב"דיים ברחבי ארץ הקודש

בנוסף לתלמודי התורה, פועלים ברחבי הארץ עשרות מוסדות חינוך נוספים תחת רשת החינוך "אהל יוסף יצחק", ומיועדים לציבור הכללי.

בסיום מסלול הלימוד בתלמודי התורה, ממשיכים התלמידים את לימודיהם בישיבות חב"ד הפזורים בכל רחבי הארץ.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. דף כא, עמוד א.
  2. טור, יורה דעה סימן רמה, ס"ק ז.
  3. שמחת תורה תשט"ו.
  4. בשנת תש"ב, כשממשלת אמריקה ניסתה להכריח להקדים את לימודי החול ללימודי הקודש, שיגר אדמו"ר הריי"צ עשרות מכתבים חריפים וניהל תעמולה מסועפת, בה הוא כתב: "הגזירה להכריח את לימודי החול ללימודי הקודש היא גזירה איומה" (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו, עמ' שפד). וכך הורה גם הרבי באותיות מפורשות: "בשעות הבוקר ילמדו לימודי קודש דוקא, ולימודי חול יהיו רק אחר חצות היום, כיון שבבוקר, כשהראש הוא לאחר מנוחה זהו הזמן הטוב ביותר, וכפסק הרמב"ם "כל חלב להוי'", ורק במשך היום, אזי יכול לעסוק בהענין ד"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה"" (שיחת שבת פרשת קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד).
  5. שיחת שבת פרשת ניצבים תשמ"ה.
  6. לא להכניס ילדים מבתי שאינם שומרי תורה ומצוות - זהו היפך שיטת ליובאוויטש, בתוך תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 7.
  7. עמודים 10-11.