תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Disambig RTL.svg.png המונח "תומכי תמימים קריית גת" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבה קטנה, ראו תומכי תמימים קריית גת (קטנה).

תומכי תמימים קריית גת גדולה
ישיבת חבד קריית גת.jpg
מבנה הישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד י' שבט תשי"ט
מיקום אליהו הנביא 5 קריית גת
מייסד הרב יעקב פלס
ראש הישיבה הרב משה הבלין
מנהל גשמי הרב לוי יצחק הבלין הרב לוי יצחק גרונר הרב יוסף יצחק וולף
מספר תלמידים כ-300
ספר פלפולים לכבודו של מלך
קובץ הערות קריית מלך רב

תומכי תמימים קריית גת גדולה (נקראת גם ישיבת בית דוד חב"ד) היא ישיבה ברשת הישיבות תומכי תמימים השוכנת בקריית גת. נוסדה בשנת תשי"ט על ידי הרבי באמצעות הרב יעקב פלס ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם חסידי חב"ד ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

היסטוריה[עריכה]

בנין הישיבה בעבר

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר קישינב על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת תשכ"ז נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד[1] במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפרים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב דב טייכמן, במסגרת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. כחבר הנהלה שימש הרב זלמן אבלסקי כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת תשכ"ב הושלם השלד. באביב שנת תשכ"ט הסתיימה בניית המבנה החדש, ובכ"ה באלול שנת תשכ"ט התקיימה חנוכת הבית. בשנת תשל"ג מונו להנהלת הישיבה הרב שלום דובער וולפא והרב גרשון לוין.

בשנת תש"מ נשלחו קבוצת בחורים מ-770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' ישראל בוטמן ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר התלמידים השלוחים.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר.

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ואברהם מענדל פרידלנד.

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב משה הבלין, שמונה לראש הישיבה.

בשנת תשנ"ו הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

לקראת שנת תשס"ו הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת תשס"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב אלישיב קפלון, לשעבר שליח הרבי בעיר רוסטוב.

כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה

בחודש אלול תשס"ט חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת תשע"ג נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

בחודש אלול תשע"ה נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון תשע"ו הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו החליף הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים תשע"ח התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת מגפת הקורונה בקיץ תש"פ הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד בביתר עילית ובקריית גת ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף תשפ"א החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום.

תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א והרבנים, על רקע בניין הישיבה

בתחילת חודש אדר א' תשפ"ב הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיה בסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב התמנה הרב צבי בלוי למשגיח בחסידות והרב אליעזר ירס[2] מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד אז משפיע בש"ב וש"ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש"ג). והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב חיים ברוך רוזן כר"מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב יעקב יוסף קופרמן החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים. בחודש ניסן תשפ"ג נבנתה הרחבה של ה'זאל' (אולם הלימוד המרכזי).

לקראת שנת הלימודים תשפ"ג התמנה הרב בנימין וולף למשגיח, עקב עליה במספר התלמידים בישיבה.

לקראת שנת הלימודים ה'תשפ"ד החל לשמש הרב דובער ירוסלבסקי כמשפיע בשיעור ב', ולאחר חופשת חנוכה החליף אותו הרב דוד אולידורט.

בחודש חשוון תשפ"ד נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, ובכ"ז טבת תשפ"ד נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.

הישיבה כיום[עריכה]

נכון לשנת הלימודים תשפ"ג לומדים בישיבה כ-340 תלמידים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

בשנת תשפ"ד נפתח בניין הפנימייה החדש של הישיבה[3].

ארגונים בישיבה[עריכה]

בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.

  • את"ה - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע אות בספר התורה, מבצע חנוכה, מבצע פורים, תהלוכות ל"ג בעומר, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
  • מבצע מזוזה - תחת ארגון זה עומד אחריות מבצע מזוזה בעיר קריית גת שעל ידי הישיבה. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל סופר סת"ם ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
  • הערות ועיונים - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם קרית מלך רב וספריו יוצאים תחת שם זה.
  • מטה גאולה ומשיח - האחראי על סדרי גאולה ומשיח בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
  • "סדר לימוד בשיחות הדבר מלכות" בכל ליל שישי יושבים התמימים ולומדים את השיחה השבועית בשיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים תנש"א ותשנ"ב.
  • שידור - מקרין בזאל הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת התוועדויות של הרבי בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ תש"פ מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע"י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
  • קול מנחם - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של הרבי, שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה [4] ומחוצה לה[5].
  • ספריית "דרכי החסידות" - ספרייה חסידית להשאלת סיפורי חסידים ועיתוני כפר חב"ד כרוכים[6] לתלמידי הישיבה הפועלת בין הסדרים.

הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

  • מכון בר-מצוה - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת הבר-מצווה[7].
  • בדרך תמים - הכנה לישיבה.

לימוד משותף בין תלמידי המתיבתא לבחורי הישיבה גדולה, התלמידים מגיעים בשעה שבע בערב, מיד לאחר סיום סדר 'גירסא' בישיבה ומתיישבים ללימוד מתוך חוברת הלימודים הבנויה משיחה מעובדת של הרבי על פרשת השבוע וסוגיא מרתקת בענייני גאולה ומשיח[8].

צוות הישיבה[עריכה]

הנהלה רוחנית ורבני הישיבה[עריכה]

הנהלה גשמית[עריכה]

צוות הישיבה בעבר[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • לשם ולתפארת - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' מנחם זיגלבוים, מבוגרי הישיבה. אלול, תשס"ט.

קישורים חיצונים[עריכה]


הערות שוליים