תומכי תמימים יצהר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קישור לקטגורית ערכים מובחרים


ישיבת תומכי תמימים מצפה יצהר (נקראת גם ישיבת חיילי בית דוד) הוקמה בשנת תשע"ב[1], על ידי ר' איציק סנדרוי, מגבעה הסמוכה ליישוב יצהר - מצפה יצהר. הישיבה נפתחה על פי הוראה של הרבי שהתקבלה באגרות קודש לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ביצהר, ביישובים הסמוכים ובסיסי צה"ל,


תומכי תמימים מצפה יצהר
מבנה הישיבהביצהר.jpg
מבנה הזאל של הישיבה (חורף תשע"ג)
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשע"ב
מיקום מצפה יצהר
מייסד ר' איציק סנדרוי
ראש הישיבה הרב שי הרמתי
מנהל גשמי ר' איציק סנדרוי
מספר תלמידים 20
תלמידי הישיבה בהתוועדות חסידית

הקמת הישיבה[עריכה]

בתחילת שנת תשע"א התחיל ר' איציק סנדרוי לקבל הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת ישיבת תומכי תמימים ביצהר. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם משפיעים ובי"ט כסליו הוחלט על פתיחת הישיבה[2]. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ביו"ד שבט.

במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה ישיבה גדולה, במתכונת של תומכי תמימים "על דרך כבליובאוויטש", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.

לגבי שבתות וחגים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.

בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מישיבת חב"ד בצפת, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו לשבת, אז נערכה התוועדות לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.

באחת משבתות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה ו'סדר חסידות' הראשון.

בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים בחסידות.

בחודש אלול, תחילת שנת הלימודים תשע"ב נפתחה הישיבה באופן רשמי[3], עם 10 בחורים. נכון לשנת תשע"ג לומדים בישיבה כ-20 בחורים.

בשנת תשע"ו נפתח מטה התרמה לטובת הישיבה ונסגר בהצלחה.

מבנה הישיבה[עריכה]

בקיץ תשע"א התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה העתידי, בצורת - 770. בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של איציק סנדרוי. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה לזאל, שהחל לשמש גם כבית הכנסת של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל[4].

בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה[5]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים מעשרות שנים.

בתחילת קיץ תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף תשע"ד.

המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר אותה שנה.

בי"ט כסלו תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לישיבה[6] בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.

פעילות בישובים ובסיסי צה"ל[עריכה]

מח"ט שומרון בביקור בישיבה

התמימים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הבית חב"ד ביצהר, בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב[7] ובבסיסי צה"ל.

בליל שישי (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע להתוועדויות חסידיות במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי תניא בישיבות.

ביום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת בחגים, כמו חג החנוכה, חג הפורים, לפני חג הפסח ובחגי חודש תשרי.

ברוב ימות השנה נמצא בישוב טנק מבצעים אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים בשומרון ובבסיסי צה"ל.

בנוסף מקיימת הישיבה התוועדויות[8] ביומי דפגרא בבית הכנסת בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף בית חב"ד ביצהר.

בכ"ד שבט תשע"ג, בעת סעודת שבע ברכות, ביקר מח"ט שומרון בישיבה[9].

יומיים לאחר מכן, בכ"ו שבט הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה להתוועדות חסידית בה ניגנו ניגונים ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים[10].

צוות הישיבה[עריכה]

הנהלה רוחנית:

הנהלה גשמית:

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים וואוסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
תחת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · קרית גת · נחלת הר חב"ד (למקורבים) · נחלת הר חב"ד · מגדל העמק · כפר חב"ד · אור תמימים (כפר חב"ד) · אהלי תורה קראון הייטס · כותאיס (גרוזיה) · פטרבורג · ברינואה · וונצואלה (קארקאס) · מונטריאול · מוסקבה · קזבלנקה · פרנקפורט · קישינב · ראשון לציון · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · חיפה (צפת) · לוד · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) · אור יהודה · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (ישיבה קטנה) · בית שמש · ביתר עילית · בני ברק · גוש קטיף · חיפה · חולון · יצהר · נצרת עילית (גדולה) · נצרת עילית (קטנה) · רחובות · נתניה · עמנואל · קריות · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אחי תמימים בופולו · הדר התורה קראון הייטס · מוריסטון · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · קווינס · אגאדיר (מרוקו) ·



קישור=קטגוריה:ערכים מובחרים