מלחמת העולם השניה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בהשפעה ישירה של המלחמה. אם התכוונתם לחב"ד בשואה, ראו שואה.

מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה היתה בין צבא גרמניה מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה האירופית החלה המלחמה ב-י"ז באלול ה'תרצ"ט, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, והסתיימה ב-כ"ה באייר ה'תש"ה, עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם השואה. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות חריפות הרבה יותר כלפי היהודים: ריכוזם בגטאות ובמחנות, ושילוחם למחנות השמדה.

השפעת המלחמה בחב"ד[עריכה]

מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית[עריכה]

בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ברוסיה הסובייטית, כאשר המלחמה היתה גורם משמעותי בזה. ובשנים: הרבה מהחסידים גוייסו לצבא כך שפעילות המחתרת החב"דית הורידה אז פרופיל[דרוש מקור], והממשלה מצדה היתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים.

סיבות נוספות למיתון הרדיפות נעוצות בהגירה של אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת היתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית ברובה, כן לא ניתן להתעלם מזה שרוב הפעילים הבולטים מבין החסידים כבר נעצרו ונורו או נשלחו לארץ גזירה כך שלא נותר את מי לרדוף.

הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית[עריכה]

בעוד שלפני המלחמה התרכזו אנ"ש במרכז רוסיה בערים כמו מוסקבה, מלחובקה ולנינגרד, הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו לאוזבקיסטן והתרכזו בעיקר בערים סמרקנד וטשקנט, וחלקם לקזחסטן ולגרוזיה. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה.

מלבד המשמעות שהיתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהיתה לזה השפעה עצומה על הקהילות הבוכאריות בערים ההם, ורבים מהם הפכו לחסידי חב"ד.

הפצת המעיינות[עריכה]

אנשים רבים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות נדדו בזמן המלחמה (עקב בריחה, הגליה לסיביר, הצטרפות לצבא האדום ועוד) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, וחדרים לילדים) גילתה בפניהם את עולם החסידות ורבים מהם הפכו לחסידי חב"ד. בין אלה ניתן למנות את ר' שלמה מיידנצ'יק, ר' יצחק שפרינגר, משפחת האדמו"ר משדליץ ורבים אחרים.

יציאת רוסיה תש"ו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו

עוד ענין שהתאפשר רק עקב המלחמה זה יציאת רוסיה ב'עשאלונן'. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה.

השפעה לטווח ארוך[עריכה]

עד יציאת רוסיה בתש"ו היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד בצרפת נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים 'פוקינג'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'לשכה'. בארץ ישראל היתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד היתה על בסיס פליטים אלו.

בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת תומכי-תמימים ברוסיה, ועברה בהתחלה למחנה פוקינג ומאוחר יותר לברינוא שבצרפת.

כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות תומכי תמימים) מרוסיה לצרפת, ומשם התפשטה היא לשאר העולם.

פעילות הרבי הריי"צ במלחמה[עריכה]

בזמן המלחמה חיבר הרבי הריי"צ תפילה[1] מיוחדת "לשלום המדינה" (ארה"ב) לומר בראש השנה וביום כיפור (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים[2]) לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה[3].

הערות שוליים

  1. נדפס בתולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שכו.
  2. הקריאה והקדושה גליון 25.
  3. המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו בהקריאה והקדושה.