אוהל אדמו"ר הזקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש
ציון אדמו"ר הזקן מבפנים

אוהל אדמו"ר הזקן הינו בעיר האדיטש שבאוקראינה.

במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד[1] לאחר הבדלה[2], בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה[3] לעיירה הסמוכה, האדיטש ששם היה בית עלמין יהודי.

[4]. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק',מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו.

מתחת[דרוש מקור] לסטענדר שבלב הציון יש מנהרה תת קרקעית, שמגיעה עד לצד השני,מעבר לנחל, בזמן השואה פתחו את פתח המנהרה 9 יהודים עברו לצד השני אל היער, וניצלו, יהודי אחד נשאר בחוץ לסגור את הפתח, ונלקח על ידי הנאצים

כניסת כהנים לאוהל[עריכה]

על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.

מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.

אם כי המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה[5] שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

השתטחות כהנים על הציון[עריכה]

המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.

הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו[6] יש נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה[7].

ראו גם[עריכה]

אוהל (קבר הצדיק)

הערות שוליים

  1. על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד
  2. בה הבדיל הרבי הזקן על קפה.
  3. ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.
  4. במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.
  5. כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.
  6. ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.
  7. תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.