יהודה לייב מינוביץ'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יהודה לייב מינוביץ' (המהרי"ל; תק"ט/תק"י - תחילת תקפ"ו) היה אחיו של אדמו"ר הזקן. מהעומדים בראש ה"חדרים" שהקים, ומכותבי ה"הנחות" ממאמריו. כיהן כרבה של ינוביץ'. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "שארית יהודה".

תולדות חיים[עריכה]

ילדותו[עריכה]

המהרי"ל נולד בעיירה ליאזני בערך בשנת תק"ט או תק"י[1].

על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו אדמו"ר הזקן הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא באגרות קודש של הרבי בחלק כ'[דרוש מקור].

עם אדמו"ר הזקן[עריכה]

המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו.

המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל המגיד ממזריטש. המהרי"ל עצמו לא הצליח לנסוע מפני סיבות שונות.

אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר, שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על חדר ב' של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.

המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.

המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת שולחן ערוך הרב ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.

המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר אדמו"ר הזקן ולעתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים תורה אור ולקוטי תורה.

עם אדמו"ר האמצעי[עריכה]

בעת המחלוקת של רבי אהרון מסטראשלה עם אדמו"ר האמצעי על המשך הנהגת חסידות חב"ד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".

המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".

הסתלקותו[עריכה]

המהרי"ל חי עד תחילת שנת תקפ"ו. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.

תורתו[עריכה]

כתביו בתורת הנגלה נקבצו ויצאו לאור לראשונה בוילנא בשנת תר"א, בספר בשם "שארית יהודה", על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי"ל.

בשנת תשי"ז הרבי ערך והוציא לאור מהדורה שניה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו"ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו"ת הצ"צ).

מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב שלום בער לוין והרב יצחק וילהלם ויצאה לאור בשנת תשס"ט. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי"ל].

הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו"ע. חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו אדמו"ר הזקן בשו"ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם. בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:

  • הלכות מליחה. הפנים הוא שו"ע מרן הבית עם הגהות הרמ"א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע.
  • הלכות ציצית משו"ע סימן ח ומתחתם "קיצור דברי ראשונים ואחרונים" מהמהרי"ל.
  • חידושים על גמרא (ז סימנים).
  • הערות לכמה סימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן.
  • שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו"ר הצמח צדק.

משפחתו[עריכה]

  • בנו רבי ישעיה.
  • נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".

קישורים חיצוניים[עריכה]


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג </references>