לקוטי שיחות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת 'ליקוטי שיחות'

סדרת לקוטי שיחות הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת הרבי היוצאת לאור על ידי ועד להפצת שיחות. סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו והשקיע בכך שעות רבות.

מבנה הסדרה[עריכה]

ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)

הסדרה מורכבת מ-39 כרכים חוץ משבעת ספרי המפתחות [1], כרך אחד של "לקוטי שיחות על ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה" (שהודפס מחדש כחלק מכרך ל"ט), אחד-עשרה כרכים של "לקוטי שיחות מועדים" וחמשה כרכים של "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח".

סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, וכוללת תשעה ספרים המחולקים לכרכים כשכל כרך כולל שיחות השייכות לחומש אחד. חוץ מארבעת החלקים הראשונים שכרך א כולל שיחות על ספרים בראשית שמות ויקרא וכרך ב על במדבר ודברים, וכן בנוגע לכרכים ג' וד' וכל סדרת חומשים מרכיבה "ספר" אחד. ואם כן נמצא שבכל הסדרה ישנם 9 "ספרים", שהם בעצם "סריות" של החמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך. ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת אגרות קודש. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

בשנים האחרונות (החל מחורף תשל"ח) זכינו שהרבי הגיה, לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).

הרקע לסדרה[עריכה]

בסביבות חג השבועות תשי"ח. תבע הרבי רבות מהחסידים ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת, החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).

שנת תשכ"ג, היתה שנת הק"ן להסתלקות אדמו"ר הזקן, הרבי עשה שטורעם גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב אוריאל צימער ונדפסו על ידי צא"ח בארה"ב ואחר כך נמסרה הזכות עליהם לועד להפצת שיחות, ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'.

לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בשנת תשכ"ה, החל הרבי להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.

בשנת תשכ"ז החליט הרב בן ציון שם טוב לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות הועד להפצת שיחות. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי ניו יורק, כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל קה"ת. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף תשכ"ט, לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת פרשת שמות תשכ"ט הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשבע שבתות.

בשנת תש"ל, כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.

בשנת תשל"ב, בעקבות התעסקותו של ר' יואל כהן בכתיבת ספר הערכים לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת תשל"ג ביוזמתו של הרב יהודה לייב שפירא ניגשו יחד חברי הועד להפצת שיחות בשעת חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת תשל"ו, עם הפסקה קצרה בשנת תשל"ה, ומאז תשל"ו ברצף עד לתשנ"ב.

משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1228 ליקוטים.

הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187. ליקוט זה מסתיים באופן סימלי במילים: "להאיר את העולם".

יחד עם זה ישנם מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו[2].

בפי חסידים מקובל, (ויש אומרים שמהרבי עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה היהודית והחסידית. הרב יואל כהן מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.


צורת העריכה[עריכה]

כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו מאמרים) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.

העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מהרבי, למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.

הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ומודרניים ביותר, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.

שפת הכתיבה[עריכה]

בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בשפה העברית.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל חסידי חב"ד היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די בארץ הקודש, ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת התשובה למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת תשל"ג הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי בקראון הייטס, והם התחילו להכין את השיחות להגהה.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת תשל"ה הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.

בתשל"ו חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת תשמ"ז חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.

הוצאות שונות לסדרה[עריכה]

לקוטי שיחות בתרגום לאנגלית
  • בעברית - בשנת תשל"ד הוקם בישראל מכון לוי יצחק כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת תשע"ד גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
  • באנגלית - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על-ידי 'ועד להפצת שיחות'.
  • ליקוטי שיחות פרשיות - בשנת תשס"ד הוציא לאור הועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות. בשנת תשע"א יצא סט זה במהדורת כיס.

ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אליהו מאיר אליטוב, משנתו של הרבי מליובאוויטש - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, תשע"ב.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.
  2. כגון הדרן על מסכתות בני"ך שנדפס בהדרנים על הש"ס, ועוד.