תשובה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודים מתפללים ביום הכיפורים. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"
מצות התשובה היא מצוות עשה, שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה.

ענינה של מצוות התשובה על פי תורת החסידות - שהנפש האלוקית שבה (חוזרת) אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם ירידתה לעולם הזה, להיות דבוקה בקדוש ברוך הוא.

גדר המצוה[עריכה]

בגדר מצות התשובה שני ענינים[1]:

א) חיוב מצד הגברא. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו חיוב יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה.

ב) חיוב מצד החפצא. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על כל אחד לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ביום הכיפורים.

תשובה עילאה[עריכה]

בתשובה עילאה יש שני סוגים:

א. אתדבקותא דרוחא ברוחא על ידי תורה וגמילות חסדים. שהיא בבחינת המשכה מלמעלה למטה, להיות דבר ה' ממש בפיו וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך, וימינו תחבקני בגמילות חסדים, שהרי חסד דרועא ימינא וכו'.

ב. אבל אדם התחתון צריך לילך ממדרגה למדרגה ממטה למעלה, היא בחינת תשובה עילאה ואתדבקות רוחא ברוחא, בכוונת הלב בתפלה, ובפרט בקריאת שמע וברכותיה. כדי לומר ואהבת כו' בכל לבבך ובכל נפשך וכו' באמת לאמיתו, וכן והיו הדברים האלה וכו' ודברת בם וכו', להיות דבר ה' בפיו באמת ואין אמת וכו'. וכן לקיים כל המצות.

וגם אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשא דהיינו לאתדבקא רוחא ברוחא כל היום וכו'.

וכל זה על ידי ההתבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, בהעמקת הדעת בשתים לפניה ובפסוקי דזמרה כנודע.

תשובה תתאה[עריכה]

תשובה תתאה היא על ידי שני דרכים:

לעורר רחמים[עריכה]

א. לעורר רחמים העליונים ממקור הרחמים על נשמתו ונפשו האלקית שנפלה מאיגרא רמה חיי החיים ברוך הוא לבירא עמיקתא, הן היכלות הטומאה והסטרא אחרא. ועל מקורה במקור החיים הוא שם הוי' ברוך הוא ויעורר רחמים על השפעת שם הוי' ברוך הוא שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסטרא אחרא הטמאים להחיותם על ידי מעשה אנוש ותחבולותיו ומחשבותיו הרעות וכאמר הפסוק - מלך אסור ברהטים, ברהיטי מוחא וכו' שהיא בחינת גלות השכינה כנ"ל.

הזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידור בהערה עש"ב.

ובפרט כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין כל א' וא' לפי שיעור שכלו והבנתו יתמרמר על זה מאד מאד.

הכנעת הקליפה[עריכה]

ב'. לבטש ולהכניע הקליפה וסטרא אחרא, אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה, כמו שכתוב אם תגביה כנשר וכו'. והביטוש וההכנעה עד עפר ממש זוהי מיתתה וביטולה.

ביטול זה נעשה על ידי לב נשבר ונדכה ולהיות נבזה בעיניו נמאס וכו'. וכמו שכתב בזוהר הקדוש על פי זבחי אלקי' רוח נשברה לב נשבר ונדכה וכו'. כי כל קרבן מן הבהמה הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים. אבל לשם אלקים היא מדת הדין אין מקריבין קרבן בהמה, כי אם לשבר ולהעביר רוח הטומאה והסטרא אחרא, וזהו רוח נשברה. והאיך נשברה רוח הסטרא אחרא. כשהלב נשבר ונדכה וכו'.

כדי להגיע לאופן זה של "לב נשבר ונדכה", ישנן שתי דרכים:

הראשונה: הנה מעט מזעיר הוא על ידי סיגופים ותעניות, בדורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך, כמאמר רז"ל על פי ולבי חלל בקרבי שהרגו בתענית.

ולכן העיקר היא על ידי הדרך השניה - שהיא העיקר: הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה. והעברת רוח הטומאה וסטרא אחרא, הוא להיות ממארי דחושבנא בעומק הדעת, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני תיקון חצות, להתבונן:

1. במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות השכינה כנ"ל. 2. וגם [גרם] לעקור נשמתו ונפשו האלקי' מחיי החיים ברוך הוא והורידה למקום הטומאה והמות הן היכלות הסטרא אחרא, ונעשית בבחינת מרכבה אליהם לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו כנ"ל.

וזהו שאמרו רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים, כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה.

תוצאת תשובה תתאה - תשובה עילאה[עריכה]

על ידי תשובה כזאת יעורר רחמים העליונים מי"ג מדות הרחמים הנמשכות מרצון העליון ב"ה, שהם מנקים את כל הפגמים וכמו שכתב נושא עון ופשע ונקה.

ועל ידי זה בנפש האלקית שבאדם, שוב לא יהיה "עונותיכם מבדילים" וכמו שכתב "ונקה", - מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם החיצונים, כמו שכתוב בגמרא מלפפתו וכו'.

מאחר שרוח עברה ותטהרם אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ברוך הוא ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא, כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם, - וכמו על דרך משלבאדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו -וזו היא תשובה שלימה.

בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת תשובה עילאה שלאחר תשובה תתאה.

תשובה תתאה הכנה לתפילה שהיא תשובה עילאה[עריכה]

מאחר שהתפלה היא בחינת תשובה עילאה צריך להקדים לפניה בחינת תשובה תתאה.

זה הוא ההסבר במה שאמרו רז"ל במשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י הכנעה, והיא בחינת תשובה תתאה לעורר רחמים כנ"ל וכדיליף התם בגמרא מקרא דכתיב והיא מרת נפש.

חרטה[עריכה]

חרטה היא רגש פנימי עמוק המביא את האדם לרגש של מרירות (ולא של עצבות). חרטה היא רגש של הכרת הטעות, הבנת הרע והחיסרון שבדרך הלא נכונה, המביא לידי החלטות טובות. חרטה שאינה מביאה לידי החלטות טובות אינו רגש תועלתי כלל; שהרי גם רשעים מלאים חרטה, אך אינם מוזרים בהם ממעשיהם. חרטה היא אחת משלושת הדברים המבוארים בהלכה כחלק מעשיית התשובה: חרטה, וידוי, וקבלה על העתיד.

בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה[2]

לקריאה נוספת[עריכה]

וידיאו

ראו גם[עריכה]

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים

הערות שוליים

  1. ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.
  2. שיחות קודש תשכ"א חלק א' עמ' 3 (545)