ברית מילה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברית מילה
(מקורות עיקריים)
מקרא פרשת לך לך יז, א-יד; פרשת תזריע יב, ג
משנה מסכת שבת, פרק יט
תלמוד בבלי מסכת שבת, פרק 'רבי אליעזר דמילה'
משנה תורה לרמב"ם הלכות מילה
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם מצווה רטו. ספר החינוך מצווה ב
מאמרים תורה אור לך לך ד"ה ולא יקרא, ד"ה בעצם היום הזה; לקוטי תורה תזריע ד"ה וביום השמיני; סידור עם דא"ח שער המילה; דרך מצוותיך, מצות מילה
שיחות נלקטו בספר שערי מילה
ברית מילה בבית חיינו, תשל"ד. (צילום: נח פולבערג)

מצוות מילה היא המצווה הראשונה שבה נצטווה אברהם אבינו, ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ללידה. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.

מצווה זו הינה אחת מעמודי היסוד של עם ישראל, כיוון שהיא מהווה חתימה של ה' בבשרנו. וכל יהודי (גם מי שעודנו ערל) מכונה "מהול" (לעומת הגויים שכולם נקראים "ערלים"). אחד משלושת חלקי תהליך הגירות הוא ברית מילה.

המצווה נחלקת לשני חלקים, את החלק הראשון - חתיכת הערלה, קיבל אברהם אבינו. ואת השני - הפריעה, קיבלו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ.

המצווה[עריכה]

ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר אברהם אבינו מל את עצמו בגיל 99 שנים, והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו יצחק.

מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:

י.png וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה י.png
– בראשית יז, יד

בחסידות[עריכה]

פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות לקליפת נוגה המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של קליפת נוגה, על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמוצים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של אברהם אבינו נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.

פירוש מילה הוא מ"ל י"ה, שהוא גילוי של אבא ואמא, שהוא בחינת הביטול שבכח מ"ה שבנפש.

בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שהאהבה תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏[1].

הבדלת הקליפות ממידת החסד[עריכה]

רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית. אבל קודם המילה, מצד מידת החסד הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה.

ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם. כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת המשיח שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים".

וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את הנבראים, גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא קליפות וסט"א המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.

אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.

ואז תמשך השפעת החיות רק לצד הקדושה ולבני ישראל המאוחדים בקודש העליון - בחינת חכמתו שבאצילות ורצונו יתברך שלמעלה מאצילות - בחינת אור אין-סוף ב"ה, ובאמצעותם תמשך חיות גם לחולין על טהרת הקודש המתבררים מהרע שבהם ומתעלים לקדושה, וכן לחסידי אומות העולם הבטלים לישראל ומסייעים בידם לעבוד את ה'.

פעולה זו של הסרת הכיסוי מהאור האלקי הנמשך לעולם, החלה בהסרת הערלה של אברהם אבינו, שבזה נמשך האור והכח האלקי רק לראוי שבבניו - "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בישמעאל ח"ו, ואף גם זאת - "ביצחק וגו'" ולא כל "יצחק" למעט עשיו שיצא מיצחק.

מנהגי ברית מילה[עריכה]

ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום[2]: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).

בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.

בסעודה אומרים: "הרחמן לברית מילה".

על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים[3], נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית.

נהוג לחזור בזמן הברית את המאמר דיבור המתחיל "אשרי תבחר ותקרב" (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי הרבי בליל יום הברית של נכדו של הרב אפרים אליעזר יאלעס באור לכ"ו מרחשוון תשט"ז, והוגה על ידו בשנת תנש"א - לקראת י"ח ניסן במלאות 89 שנים לברית של הרבי.

שעת הברית[עריכה]

הגמרא במסכת פסחים (ד, א.) מביאה ברייתא: " . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . . " ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] והשולחן ערוך בחלק יורה דעה סימן רסג סעיף א.

עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' לייב'לע אייגר האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו[4], שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת המתנגדים בחסידים. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא[דרוש מקור] אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל החידושי הרי"ם[5] וידידו ר' צדוק הכהן מלובלין[6] כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"חתם סופר", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון[7]. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.

נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ברוב עם הדרת מלך. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של כפר חב"ד הרב גורליק כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ההתוועדות מעוררים בציבור ענייני יראת שמים שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל המצוות "ליראה את ה'".[8] אודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.

להרחבה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. תורה אור סוף פרשת לך לך
  2. כ"ח אדר ב'
  3. כאשר נולד הרב יוסף יצחק ריבקין (כיום שליח הרבי לכרמיאל), ביקש אביו הרב מרדכי ריבקין מהרבי שיהיה סנדק בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של אדמו"ר הריי"צ. ועל דרך זה אירע גם עם הרב יהושע דוברבסקי (עדותו נדפסה בשבועון בית משיח פרשת נח תשע"ב).
  4. הודפסה גם בקובץ אהל תורה וורשא תרפ"ט.
  5. תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.
  6. תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".
  7. שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.
  8. אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים