אגרת התשובה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב

אגרת התשובה הוא החלק השלישי מחמשת החלקים בספר התניא, העוסק באופן עבודת התשובה על פי דרך חסידות חב"ד.

האגרת, המכונה גם בשם תניא קטן כוללת שנים עשר פרקים, שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם[1].

על לימוד אגרת זו התבטא הרבי, שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו להתענות כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי לימוד תורה בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מהאריז"ל, ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"[2].

הדפסתה לראשונה[עריכה]

הפעם הראשונה בה נדפסה האגרת, היתה בדפוס זאלקווי בשנת תקנ"ט (1799), היא לא חולקה לפרקים, ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן בעצמו.

תניא קטן[עריכה]

האגרת מכונה גם בשם "תניא קטן"[3], על שם פתיחתה: "תניא, בשלושה חילוקי כפרה", ובתוספת הכינוי 'קטן' כדי להבדיל אותה מהחלק הראשון של התניא, ליקוטי אמרים, הפותחת גם היא במילים "תניא בסוף פרק ג' דנידה", וזאת בשל העובדה שחלק זה קצר וקטן יותר במספר הפרקים שבו.

קשר נוסף בין חלקים אלו של התניא, ניתן למצוא גם בכך ששניהם יכולים "לשמש בעיני בעלי המוסר למופת לספרי המוסר"[4].

יחס הרבי לאגרת[עריכה]

הרבי התבטא ביחס לעצמו "קאך איך זיך בלימוד אגרת התשובה לרבינו הזקן"[5].

התעוררות מיוחדת זו ביחס לאגרת, החלה בשנת תשכ"ח, לאחר הניצחון הניסי במלחמת ששת הימים וההתעוררות הרוחנית הגדולה שהיתה אז אצל בני ישראל בכל העולם, וכן בשל העובדה שבסדרת השיעורים על התניא שמסר הרב יוסף ויינברג ברדיו וזכו לעידודו וסיועו הנמרץ של הרבי – הגיעו באותה תקופה ללימוד פרקי אגרת התשובה.

לאורך השנה הקדיש הרבי ביאורים לנושא התשובה, ובהתוועדות של כ"ף מנחם אב ביאר בהרחבה את הלשון בפרק א' של האגרת: "והנה מצוות התשובה מן התורה".

הדפסה והפצה[עריכה]

בשלהי חודש אלול של אותה שנה ביקש הרבי שידפיסו את האגרת בפני עצמה במהדורה רגילה ובמהדורת כיס כדי להקל על הרוצים ללמוד, כאשר הרבי בעצמו הקדיש את הדפסת החוברת לזכרון אמו הרבנית חנה[6], ומאז החל הרבי לצאת לתפילות בציבור עם חוברת זו (במקום ספר התניא בכריכה האפורה שהחזיק עד אז יחד עם הסידור), והיה מעיין בה מעת לעת בזמן התפילה.

הרבי אף ביקש שיתרגמו את האגרת לשפות נוספות, שייסדו שיעורים חדשים שיעסקו בה[7], וינהלו תעמולה בקהלים רחבים שילמדו אותה[8].

כך לדוגמא הודפסה האגרת בחוברת בפני עצמה על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש, תורגמה לאיטלקית ביוזמת השליח הרב גרשון מענדל גרליק, ועוד.

לימוד האגרת[עריכה]

פעמים רבות המליץ הרבי להתחיל את הלימוד בספר התניא דווקא מהחלק של אגרת התשובה, ורק לאחריה ללמוד את שער היחוד והאמונה ואת ליקוטי אמרים (אלא אם כן מדובר על אדם שעסוק בהשכלה וחקירות, שאז יש להתחיל ללמוד איתו משער היחוד והאמונה[9].

החל משבת שובה תשכ"ט, החל הרבי לבאר את אגרת התשובה באופן שיטתי פרק אחרי פרק, דבר יוצא דופן שלא מצאנו דוגמתו באף חלק אחר בתורה אותו ביאר הרבי באופן יסודי מסודר ורציף.

במחזור הראשון של הביאורים ביאר הרבי ברצף בכל התוועדות 2 פרקים, כאשר המחזור הראשון הסתיים בשבת בראשית. המחזור השני החל בהתוועדות י"ט כסלו, בה ערך הדרן על מסכת יומא, והמחזור נמשך למעלה משנה וחצי, והסתיים בשבת חזון בחושב מנחם אב תש"ל.

העיסוק השיטתי של הרבי באגרת התשובה באותה שנה, בא לידי ביטוי גם בתיאור תולדות רבותינו נשיאינו בשלשלת היחס, בה נכתב אודות הרבי "תשכ"ט – מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן, וממשיך בזה בשנת תש"ל".

ליקוטי לוי יצחק[עריכה]

בזמן גלותו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, דאגה לו רעייתו במסירות נפש למספר מועט של ספרי קודש והצליחה להפיק לו דיו מבישול עשבים שונים. בנוסף לדרכו של רבי לוי יצחק להשתמש בלשון קצרה, בשל התנאים הקשים - כתב בקיצור גדול עוד יותר את חידושיו על שולי גליון ספר התניא שהיה בידיו, ולאחר פטירתו וגאולת ספריו כאשר הגיעו הספרים אל הרבי, החל הרבי לבאר את ההערות הקצרות והתמציתיות של אביו.

אף שבמבט שיטחי נראה כי הערות אלו מתייחסות לרמזים ולפרטים נקודתיים מתוך כללות האגרת, במהלך הביאורים של 16 ההערות העוסקות באגרת התשובה שהחלו בשבת הסמוכה ליום ההילולא שלו בכ"ף מנחם אב תש"ל, הסביר הרבי כיצד הערות אלו מבארות ענינים כלליים ויסודיים המעניקים הבנה עמוקה יותר בכל מהלך האגרת.

ביאורים אלו הוגהו כולם על ידי הרבי בחמישה עשר 'ליקוטים' הודפסו בליקוטי שיחות (בכרכים י"ט ול"ט), ולאחר מכן בספר בפני עצמו - "ביאורים בליקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה".

מחזור זה, שהיה המחזור השלישי והאחרון של לימוד אגרת התשובה, החל בחודש מנחם אב תש"ל, והסתיים בשבת פרשת ויקהל פקודי תשל"א.

ספרים שיצאו לאור על האגרת[עריכה]

  • ביאורים באגרת התשובה - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ללקוטי שיחות חלק ל"ט (בהוספות).
  • טללי תשובה - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' יואל כהן. יצא לאור באלול תשס"ז.
  • אגרת התשובה - על פי שיחות הרבי, ספריית 'מעיינותיך' בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
  • ביאור תניא - אגרת התשובה, מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב מנחם מענדל רייצעס, קאך איך זיך בלימוד אגרת התשובה, יריעה מקיפה על היחס המיוחד של הרבי וסדרת הביאורים על אגרת התשובה, בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 48

הערות שוליים

  1. שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.
  2. התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב עזריאל זליג סלונים: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".
  3. כך היא מכונה במהדורה שנדפסה בשקלוב בשנת תקס"ו.
  4. אגרות קודש חלק ב' עמוד קב.
  5. אגרות קודש חלק כ"ו עמוד צט, במכתב לסופר אליעזר שטיינמן בה מבקש ממנו הרבי שיקדיש מאמר לנושא זה.
  6. החוברת הראשונה הגיע מבית הדפוס בכ"ו אלול, והרבי מסר אותה באמצעות המזכיר הרב חודוקוב לציבור על מנת שילמדו בה לפחות מספר שורות עוד באותו ערב, כשאחד מהאורחים מכפר חב"ד יהיה זה שיפתח את הלימוד, ואף צירף ארבעה בקבוקי משקה (חלקם פתוחים) לחלק בשעת הלימוד למשתתפים.
  7. ראו לדוגמא תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 260.
  8. ימי תמימים חלק ד' עמוד 121.
  9. אגרות קודש חלק י"ז עמוד קז.