תקיעת שופר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי מאזין לתקיעת שופר בזאל הקטן של 770

תקיעת שופר הוא קול פשוט, ללא גוונים מיוחדים ומקצועיים ומבטא את קולו הפשוט של כל יהודי, הבוקע מפנימיות ליבו ופונה לקדוש ברוך הוא כבן לאביו בכל המצטרך ובפרט בחודש אלול - חודש הרחמים והסליחות. תקיעת השופר גבוהה מדיבור, שמגיע רק מחיצוניות האדם.

ענינה[עריכה]

שופר

ענין תקיעה הוא קול פשוט היוצא מהבל הלב מפנימיותו. קול זה הוא צעקת הלב, הגבוה הרבה יותר מן החכמה שהיא מקור הדיבור. שענין הצעקה של חיצוניות הלב הוא אהבה לה' הנולדת מן ההתבוננות בהתהוות העולמות מאין ליש, והיא בחינת העבודה של המלאכים. ואהבה זו היא בחיצוניות הלב ולכן מתלבשת בבחינת התחלקות של תיבות ואותיות. אבל הצעקה מפנימיות הלב מבחינת "אני הוי"ה לא שיניתי", שכל העולמות אינם תופסים כלל מקום אצלו. ואהבה זו של פנימיות הלב היא שלא על פי טעם ודעת, ואינה נתפשת בהתחלקות, והיא בחינת תקיעת השופר.

שופר נעשה מקרן של בהמה דווקא, ששרשה הוא גבוה למעלה למעלה ממדרגות אדם אלא שנפלה מטה מטה. ועל ידי תקיעת השופר נמשכים י"ג מידות הרחמים, וזה אפשר על ידי קול השופר דווקא, ולא קול אדם.

על ידי תקיעת השופר נמשך מבחינת פנימיות עונג ורצון העליון שלמעלה מעלה מבחינת חכמה. שבחינת עונג העליון ורצון העליון שלמעלה מסדר השתלשלות יהיה בחינת גילוי להיות גילוי מלכותו למטה.

זה הוא הטעם שהשופר תוקעין אותו מפיו הקצר והקול יוצא ומתרחב ויוצא בסופו במקום הרחב. כנאמר "מן המצר קראתי יה ענני במרחב י-ה", פירוש מן המצר מקום צר שאינו מושג ולית מחשבה תפיסא ביה שהוא למעלה מכל ההשגות, והוא ענין שופר שפרו מעשיכם ממשיך תענוג. אבל בעצמו הוא קול פשוט מקור התענוגים, "כי עמך מקור חיים" כתיב, בחינת עמך בטל ונכלל באוא"ס ב"ה ממש, ומשם "קראתי י-ה" יו"ד עלאה בחינת חכמה וה' עלאה בינה היא רחובות הנהר הרחבת הדעת בהתבוננות כו'.[1].

תקיעה שברים תרועה[עריכה]

תקיעת השופר מתחלקת לתקיעה שברים ותרועה. וענין תקיעה הוא בחינת התשוקה ברעותא דליבא, וענין השברים הוא כמו שנאמר בגמרא גנוחי גנח וילולי יליל, שהוא ענין הבכייה. ולכן נקרא בשם שברים תרועה, שעל ידם מתיש ומשבר כח הקליפות והסטרא אחרא, ותרועה היא מלשון "תרועם בשבט ברזל".

תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת[עריכה]

בראש השנה שחל בשבת אין תוקעים בשופר. והטעם לכך על פי נגלה הוא מטעם גזירה דרבא, שמא יטלטלו להתלמד בו. ומבואר על כך בחסידות שמוכרחים לומר שהאור האלוקי של מצות תקיעת השופר נמשך בשבת מאליו ולכן לא זקוקים אז לתקיעת שופר, שאם לא כן איך יש כוח ביד חכמים לעקור מצוה מן התורה. הסיבה לכך שזה נמשך מאליו כיוון שבתקיעת שופר הוא מלשון שופרא בארמית שכוונתו תענוג, וזאת כיוון שבתקיעת השופר מתחדש התענוג של הקב"ה בבריאת העולם. וכך גם בשבת יש המשכה של התענוג האלוקי בעולמות.הרבי מוסיף על ביאור זה [2] שהיות והעולם נברא מלכתחילה בשביל התורה וישראל לכן לא ייתכן שקביעות הזמן בבריאה או כל דבר אחר שמשמש חלק מהבריאה יפריע לעם ישראל לקיים מצוות ולכן חייבים לומר שזה קיים אז גם בלי המעשה עצמו. תקיעת השופר בבית המקדש הייתה מתבצעת גם כאשר ראש השנה היה חל בשבת והסיבה לזה בנגלה היא כיוון שבית דין יישמרו שלא יתחלל השבת (כך גם היה נהוג בבית דינו של הרי"ף). הסיבה לזה על פי חסידות כיוון שבתקיעת שופר בבית המקדש הייתה נמשכת דרגה גבוהה מאוד של התענוג שאינה נמשכת על ידי שבת, ולכן היו מוכרחים לתקוע בשופר כדי להמשיך דרגה זו.

בעל תוקע[עריכה]

התוקע בשופר נקרא בשם 'בעל תוקע', ומשתדלים שיהיה ירא שמים, ומקובל על הציבור כולו.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים

הערות שוליים

  1. תורה אור יתרו עד, ב
  2. 2 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 52