ועד להפצת שיחות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ועד להפצת שיחות הינו מכון הוצאה לאור העוסק בעריכת, הדפסת והפצת שיחותיו המוגהות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חאנין.

מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.

הקמת הוועד ומהותו[עריכה]

הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות

הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').

בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת [2].

ר' יואל כהן עמד בראש הועד[דרוש מקור] עד שנת תשל"א.

הוצאה לאור[עריכה]

פעילותו השוטפת העיקרית של הועד התמקדה בהכנת חוברות הלקוטי שיחות להגהת הרבי, ולאחר מכן הדפסתן והפצתן בכל רחבי העולם. לאחר שהצטבר חומר מספיק עבור ספר, הדפיס הועד את ספרי הלקוטי שיחות על סדר פרשיות התורה. לאחר שהחל הרבי להגיה את מאמריו, הוציא הועד לאור את ספר המאמרים מלוקט המאגד את המאמרים המוגהים. ומאז ועד היום הוועד הוא המוציא לאור והמדפיס הרשמי את תורתו המוגהת של הרבי.

התוועדות ב-770 לרגל הדפסת מהדורה חדשה של ליקוטי תורה בשנת תשד"מ בהוראת הרבי

הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.

בשנת תשל"ט הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור[3].

אחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך הוועד בהדפסת חוברות הלקוטי שיחות והפצתן - כשהן מצולמות מתוך הספרים הקיימים, פעילות שרוכזה בעיקר על ידי הרב שלום יעקבסון והרב יוסף יצחק שגלוב. החל משנת תשפ"א מדפיס הועד גם חוברת מוקלדת מחדש. אחרי פטירת הרב יעקבסון פסקה הפקת החוברת המצולמת. בסוף החוברת מופיע קטע מספר בשורת הגאולה השייך לאותו השבוע ומכתב מתאים מתוך ההוספת לכרכי לקוטי שיחות. החוברות מועלות מידי שבוע לאתר הבית של הוועד[4].

חברי הוועד[עריכה]

מנהל הוועד הוא הרב שניאור זלמן חאנין. חברי המערכת הם הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. בשנים עברו היו חברים בועד הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי והרב אריה לייב קפלן. שותפים לעריכה: הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר. לעיתים סייע גם הרב דוד אולידורט. הרב שלום יעקובסון היה מנהל הוועד ביחד עם הרב חאנין, עד לפטירתו בשנת תשפ"א.

הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי.

הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

מימון ההוצאה לאור[עריכה]

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:

יש לציין שגם הרבי עצמו הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

כיום חלק מפעילות הועד ממומנת על ידי קרן 'חאנין פאנד' בהנהלת ר' מנחם מענדל ור' שמואל חאנין.

הספרים שבהוצאת הוועד[עריכה]

במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

תהלים - תהילות מנחם


מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • כך הוקם הועד להפצת שיחות, תיעוד מיומני שנת תשי"א, בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 16

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. ספר ימי בראשית, עמוד 222.
  2. במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד
  3. החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד.
  4. החוברת השבועית באתר הוועד.
  5. ההצעה המקורית של המוציא לאור קישור שטורעם
  6. חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת, חודש אייר, ל"ג בעומר, וספירת העומר.