חיים לוי יצחק גינזבורג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"חט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ב בניסן תשי"ח לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.

הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[3]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס, החל לשמש בהוראת הרבי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. בשנת תשע"ה, לאחר פטירת המשפיע הרב אברהם בן ציון מייזליש ע"ה, מונה למשפיע הראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, כממלא מקומו.

ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות". כתב טור בשבועון כפר חב"ד במשך שנים רבות ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"התוועדות חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

בעבר, עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

מעיין באחד מספרי פניני התניא

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, ונטמן באחיעזר.

ספריו[עריכה]

תבנית גלריה מוסתרת.png
תצלומי ספרי הרב גינזבורג

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, אברהם משה, יצחק גרוזמן, אלתר בצלאל קופצ'יק, שמשון הלפרין, חיים שלמה דיסקין, ושלמה זלמן לנדא
  3. להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.