יצחק חיים מרטון
הרב יצחק חיים מרטון (י"ד אייר תשל"ה - י"א מנחם אב ה'תשפ"ג) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' (יתומים ואלמנות) בכולל חב"ד ישראל.
תוכן עניינים
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ד אייר תשל"ה לאביו בעל המנגן המפורסם הרב יוסף יהודה מרטון.
למד בישיבות תומכי תמימים בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.
תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "אוי רבי" בתרגום לעברית, אלבום שכולו שירי התקשרות וגעגועים לרבי.
בשנת תשנ"ז הקים עם כמה חברים (שהפכו לשלוחים ורבנים ברחבי העולם) את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש.
בכ"ה תשרי תשנ"ט, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד, את מקום מגוריהם קבעו בעיר ביתר עילית.
בשנת תשנ"ט ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים בכותל המערבי, אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד כולל חב"ד בארץ הקודש[1], הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, ליתומים ויתומות בכותל המערבי[2] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה ואהבה אין סופית.
הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ 'גן ישראל' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר[3]. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.
בכינוס התוועדות י' שבט ה'תשפ"ד ביצעו הפנסאים, את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט ה'תשי"א על החיבה העצומה לצד התביעה של הרבי הריי"צ מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בנו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ושמחה פרידמן[4].
כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו[5] הוציאו משפחתו תשורה מיוחדת בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים[6][7].
הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש י"א מנחם אב תשפ"ג כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.
הלוויתו יצאה ביום ראשון י"ב מנחם אב תשפ"ג מ-770 מרכז חב"ד העולמי דרך משרדי כולל חב"ד אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני י"ג מנחם אב תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון הר המנוחות, ירושלים, שם נטמן לצד אביו.
משיריו הידועים[עריכה]
- אוי רבי - תרגום השיר מאנגלית[8].
- דמעה נושרת מעיניו - תרגום השיר מאנגלית[9].
- טוט אלץ וואס איר קענט[10].
- משליך חייו מנגד[11].
- הייתי בקעמפ עם כולם - נכתב בשנת תשנ"ז[12].
- הוא עומד במקומו הקבוע[13][14][15].
- דור השביעי - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
- צבאות השם - כתב והלחין בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל[16].
- בעיר רחוקה - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל[17][18].
- ניצב האב - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל[19][20].
- אזוי און ניט אנדערש - נכתב בשנת תש"ע.
- מסירות נפש - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אין דבר העומד בפני הרצון - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- להורות להם - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
- נולדנו להתייגע - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
- עשו כל אשר ביכלתכם - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אב אחד לכולנה - נכתב בשנת תשע"ה.
- הרועה הנאמן - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
- אני יכול - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
- רבי בטל אני - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
- להכריע את הכף - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
- הניצחון - נכתב בשנת תשפ"א[21][22].
- ווער א שליח - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- מעיינותיך - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
- טאפארו דא פלאחו - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
- בזכותנו - נכתב בי' שבט תשפ"ג [23].
משפחתו[עריכה]
- חמיו הרב שלמה יהודה ויגלר מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
- אחיו, הרב אוריאל בנימין מרטון, צפת.
- אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
- אחיו, הרב פינחס מרטון, שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
- גיסו, הרב צבי אריה ביר מירושלים.
- גיסו, הרב נועם דקל שליח הרבי הראשי ביקנעם.
- גיסו, הרב שמואל גדליה מנדלזון, ביתר עילית.
- גיסו, הרב דניאל מקובצקי ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
- גיסו, הרב בנימין מנשה ליפקין
- גיסו, הרב יעקב פינסון מנהל אגף פרויקטים בלב חב"ד
- בנו ר' מענדי מרטון, כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה]
- תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ,שבועון בית משיח גיליון 1371
- "החסיד השלם", שבועון כפר חב"ד, גיליון 2020.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בדרך תמים: רגשותיו העזים של הרב יצחק מרטון מ"תומכי תמימים"
- טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה ידיעה באתר
- פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים
- טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו ידיעה באתר בחדרי חרדים
- 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש
הערות שוליים
- ↑ סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד
- ↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
- ↑ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש
- ↑ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד
- ↑ במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה
- ↑ "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה
- ↑ קולמוס הלב
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים
- ↑ לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי'
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח
- ↑ לשמיעת השיר מפיו
- ↑ לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה
- ↑ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון
- ↑ צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון
- ↑ לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון
- ↑ האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה
- ↑ המנון "בזכותנו
