ג' בתמוז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< >> חודש תמוז

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ג' בתמוז הוא היום השלישי בחודש תמוז.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

אירועים

יום זה מוגדר על ידי הרבי כאתחלתא דגאולה, ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה.

יחד עם זאת מעורר היום את הציפיה והתביעה לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת בגאולה השלימה.

נולדו

נפטרו

עניינו

הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא הרבי הריי"צ ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"[4]. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית בי"ב תמוז, התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב[5].

יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה י"ב תמוז: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות היתה לצורך עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה[6]. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז היתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) - עם זאת "חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז"[7].

יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים להפצת המעיינות חוצה; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה - הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה[8].

קישורים חיצוניים



הפתגם היומי - ג' בתמוז - מלוח היום יום
אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: א אידישער קרעכץ וואס קומט ח"ו בסבה פון א ניט גוט גשמי איז אויך א תשובה גדולה, בפרט א קרעכץ בסבה פון א ניט גוט רוחני איז אודאי און אודאי א תשובה מעליתא. דער קרעכץ שלעפט ארויס פון עומק רע, און שטעלט אנידער אין א מעמד טוב.

תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: אנחה יהודית המגיעה בסיבה של לא טוב גשמי הוא גם תשובה גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב רוחני. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק רע ומעמידה במעמד טוב.

הערות שוליים

  1. ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר באתי לגני מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של אדמו"ר הזקן והאחרון שבהם הוא דורו של הרבי.
  2. ראו לדוגמה במאמר באתי לגני תשי"א. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).
  3. רש"י בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על מלך המשיח.
  4. ראה ספר החינוך מצווה יח.
  5. ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.
  6. שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.
  7. לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.
  8. שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.