עד מתי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עד מתי הינו הביטוי לזעקת עם ישראל הסובל במשך שנות הגלות המרה, ושואל ומתחנן "עד מתי" לגלות - מתי כבר תבוא הגאולה האמיתית והשלימה.

הרבי האריך רבות בשיחותיו הקדושות על מעלת הבקשה והדרישה מהקדוש ברוך הוא "עד מתי", ופעמים רבות עודד שירת והכרזת "עד מתי".

מקור הזעקה[עריכה]

צמד המילים מופיע במקורות פעמים רבות כזעקה על המצב הנוכחי הקשה והבקשה לקץ הרע ובוא הגאולה, אחד המקורות המובאים בשיחותהרבי[1] הוא הפסוק בזכריה:

עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה

זכריה, א, יב.

מקורות נוספים הינם:

עד מתי יחרף צר

תהלים עד, י.

עד מתי קץ הפלאות

דניאל יב, ו.

כמו כן ישנו פיוט הנאמר בתיקון חצות בעל שבע פיסקאות אשר כל תחילת פיסקא מתחילה במילים "עד מתי".

הדרישה[עריכה]

הקב"ה חפץ ורוצה שעם ישראל ידרוש ויבקש את הגאולה. אין זו חלילה חוצפה לדרוש מה' שיחיש את הקץ - מכיוון שזו לא שאלה על דרכי ה' אלא שאלה ובקשה. יתירה מזו מדגיש הרבי שבקשה זו נכללת במצוות עשה שמצווה האדם לבקש את צרכיו כל יום בכל תפילה. ואכן, שישה ברכות מתוך תפילת השמונה עשרה מכוונים לבקשה על הגאולה, כשהבולטת ביניהם היא ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". זעקת עד מתי הינה בעצם תרגום של ברכה זו לשפתינו, ואותה עלינו לזעוק מפנימיות הלב[2].

חשיבות הזעקה[עריכה]

ביטויים נדירים אמר הרבי על זעקת "עד מתי". בהזדמנות אחת אמר הרבי שזה הדבר היחיד שמעכב את הגאולה הוא - שיהודים יתבעו מה' את הגאולה, אבל על הבקשה לנבוע מפנימיות הרצון, ואז "דברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב"[3]. "הדבר היחיד שמעכב עדיין את הגאולה הוא — הצורך שכל בנ"י יבקשו וידרשו ויתבעו מהקב"ה להביא את הגאולה האמיתיח והשלימה. ופשוט, שדרישה ותביעה זו צריכה להיות באמיתיות, ולא באופן של העמדת פנים וכו'... היינו, שענין זה צריך להיות נוגע לו באמת, ואז גם הדרישה והתביעה היא באמיתיות".

הפעם הראשונה בה השתמש הרבי בביטוי[עריכה]

מיד בשנים הראשונות לבואם של אדמו"ר הריי"צ והרבי לארצות הברית, החלו להרעיש ולהכריז על הזמן כזמן מוכשר ומתאים לגאולה. אדמו"ר הריי"צ יצא בתש"ג בהכרזה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" [=תשובה מיידית - גאולה מיידית], הכרזה שעוררה בזמנה הדים רבים, והתעוררות תשובה אצל עם ישראל]. מני אז לא שקט הרבי מלדבר ולפעול לזירוז הגאולה. בשיחה מיוחדת שנשא הרבי כמה עשרות שנים מאוחר יותר, מתבטא הרבי בצורה נדירה שהרעש על הגאולה התחיל אצלו - משום מה - דווקא מאז הגעתו לארצות הברית:

כאשר מדובר על ענין "שלא ראו אבותינו": הוא מעולם לא שמע על כן מאביו, על אחת כמה וכמה לא מזקנו, שאביו או זקנו הסתובבו ברחובות, שהתייצבו באמצע היום בבית הכנסת שלהם ואמרו "יהודים, זעקו: עד מתי אין משיח בא"? מהיכן אני יודע שכן יאמרו? כי גם אני לא שמעתי כן מאבי, ועל אחת כמה וכמה מהסבא שלי, ואפילו לא ממני עצמי - לפני שהגעתי לארצות הברית לא שמעתי כן אפילו מעצמי... למה התחלתי להרעיש בזה אינני יודע, אבל זאת העובדה, אך היות שפועלים בזה מסתמא ראו עד עתה תוצאות טובות

משיחת י"ט ניסן תשמ"ח.

בהתוועדות ט"ו שבט תשל"ט דיבר הרבי על הזעקה והדרישה לגאולה, וחזר שוב ושוב על הביטוי: "עד מתי?!"[4].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • לצעוק בכל כוחות הנפש, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1903 עמוד 54  •  גליון 1948 עמוד 40  •  גליון 1917 עמוד 30

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 96.
  2. התוועדויות תשמ"ה ח"ג עמ' 1948.
  3. התוועדויות תשמ"ד ח"ג עמ' 1648.
  4. שיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 143 ואילך.