מלחמת מלכי הדרום

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת מלכי הדרום הוא שמה של המלחמה שפרצה לאחר שמלכי דרום ארץ ישראל שמעו על כך שהגבעונים כרתו ברית עם יהושע בן נון ובני ישראל. במלחמה השתתפו חמשה מלכים שרצו לנקום ביושבי גבעון אך בני ישראל באו לעזרתם. בסיומה של המלחמה כבשו בני ישראל את כל הערים שבדרום.

במלחמה זו ארע הנס המפורסם של 'שמש בגבעון דום' בה יהושע העמיד את החמה ושאר הכוכבים במקומם עד לנצחון בני ישראל.

רקע[עריכה]

לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ וכבשו את יריחו ואת העי, הגיעו תושבי גבעון למסקנה שאל להם להלחם עם בני ישראל, ולכן הם ניסו לכרות ברית עם בני ישראל. ברית זו התבצעה בעקבות כך שהגבעונים הערימו על בני ישראל וכך הם כרתו איתם ברית.

בעקבות ברית זאת, אדוני-צדק שהיה מלך ירושלים מצא את עצמו מוקף בישראל ובני בריתם - הגבעונים, ועל כן הוא חשש מאוד מכיבוש, ובפרט שגבעון הייתה אחת מהערים הגדולות והחזקות (אף יותר מהעי), וכל אנשיה היו גיבורים. והוא פחד שמלכים אחרים ילכו בעקבותם, ולכן הוא החליט לצאת למלחמה.

אדוני-צדק שלח שלוחים אל ארבעה מלכים נוספים: הוֹהָם מלך חברון, פִּרְאָם מלך ירמות, יָפִיעַ מלך לכיש ודְּבִיר מלך עגלון, בקריאה להכות את יושבי גבעון על כך שהעזו להשלים עם בני ישראל. ארבעתם הסכימו והגיעו לירושלים עם צבאם, וכך יצאו חמשת המלכים יחד להלחם בגבעון.

תושבי גבעון מיהרו לשלוח אל יהושע שישב בגלגל: שלא יעזוב אותם ויעלה במהירות בכדי להושיע אותם, כי כל מלכי האמרי ישבי ההר באו לתוקפם.

יהושע אכן הסכים ונחלץ לעזרתם יחד עם אנשי צבאו שמנו 60,000 איש[1]. הקב"ה התגלה ליהושע ואמר לו שלא יירא מהם, אפילו שהוא עשה את הברית הזו בלי רשותו[2]. וכן שהוא ייתן אותם בידו ואף אחד לא יעמוד בפניו.

המלחמה[עריכה]

בליל שישי ג' בתמוז[3] יהושע ואנשי הצבא יצאו במהירות לכיוון גבעון והלכו כל הלילה, ובכך הפתיעו את צבא חמשת המלכים אשר החל לנוס ב'מעלה בית חורון', בני ישראל רדפו אחריהם עד לערים עזקה ומקדה.

במהלך המנוסה ארע נס, והקב"ה השליך על הנסים בדרך לעזקה אבנים גדלות מן השמים. המתים מאבני הברד היו רבים יותר מאשר אלו שהרגו בני ישראל בחרב. המדרש מספר שאבנים אלו היו האבנים שנותרו תלויות מאז מכת ברד ולא ירדו ארצה[4].

מכיוון שהמלחמה ארעה ביום שישי, ובכדי שבני ישראל לא יצטרכו לחלל את השבת, יהושע העמיד את החמה והלבנה במקומם באומרו "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". משך הזמן בו השמש זרחה באותו יום הוא שלשים ושש שעות (12 שעות של יום שישי, ו-24 שעות של שבת). בני ישראל שבו בסיום המלחמה לגלגל קודם שקיעת החמה של יום שישי.

תפיסת חמשת המלכים[עריכה]

חמשת המלכים שחזו בתבוסתם, נסו והתחבאו במערה בסביבות מקדה. כשסיפרו על כך ליהושע, הוא הורה לסתום את פי המערה באבנים גדולות ולהציב עליה שומרים. יהושע הורה להמשיך לרדוף אחרי האויבים ולהורגם ולא לתת להם להיכנס חזרה לעריהם. ואכן רק בודדים ניצלו והצליחו להגיע אל ערי המבצר.

לאחר הכנעת צבא המלכים, שבו יהושע וצבאו לחוצות העיר מקדה בשלום ללא שאף אחד מהם נפגע. יהושע הורה לפתוח את המערה; וכשהוציאו את המלכים, יהושע הורה לקציני צבאו לשים את רגליהם על צווארי המלכים כסימן שכך יעשה ה' לכל שאר האויבים שילחמו בהם.

יהושע הרגם והורה לתלותם על חמישה עצים, וקודם שקיעת החמה ציווה להורידם ולהשליכם אל תוך המערה ששם הם התחבאו, ולסותמה באבנים גדולות.

כיבוש ערי המבצר[עריכה]

לאחר מכן עברו יהושע וצבאו לכבוש את ערי המבצר שאליהם ברחו שיירי צבא המלכים: תחילה לכד את מקדה והשמידה יחד עם מלכה (ולא הרגו באופן מיוחד[5]), והמשיך וכבש את לבנה והשמידה ואת מלכה. לאחר מכן בזמן בו החל היום השני (כלומר, לאחר 12 שעות בהן היה אמור להיות ליל שבת) הוא כבש את לכיש והשמידה.

לאחר שכבשו את לכיש בא הֹרָם מלך גזר[6] לעזור ללכיש, אך יהושע השמידו יחד עם צבאו (אך לא כבש את עירו).

אחר כך המשיך יהושע וכבש את עגלון והשמידה, ואת חברון והשמידה יחד עם מלכה החדש, ואת דביר והשמידה.

במהלך זה כבש יהושע את הערים המערביות, ולאחר מכן המשיך והכה את שאר מלכי האיזור "מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה" - מהמזרח למערב, "וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן[7] וְעַד גִּבְעוֹן" - מצפון לדרום.

לאחר שסיים את הכיבוש בפעם אחת שב יהושע וכל צבא ישראל אל המחנה שבגלגל.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. שיר השירים רבה פרשה ד, ד.
  2. פירוש חומת אנך יהושע י, ח.
  3. סדר עולם רבא פרק יא.
  4. שמות רבה, פרשה יב, ז.
  5. רד"ק.
  6. כי הכיבושים היו מידי קרובים אל עירו.
  7. זו אינה גושן של מצרים.
מאורעות ספר יהושע
מרגלי יהושעהכניסה הראשונה לארץמעמד הברכות והקללותפסח גלגלכיבוש יריחוכיבוש העיהברית עם הגבעוניםמלחמת מלכי הדרוםשמש בגבעון דוםמלחמת מלכי הצפוןחלוקת הארץ בימי יהושעפטירת יהושע