פסח גלגל

פסח גלגל הוא כינוי לחג הפסח הראשון שבני ישראל קיימו בארץ ישראל. לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ, הקב"ה הורה ליהושע בן נון למול את בני ישראל, ואחר כך הקריבו את קרבן הפסח בגלגל.

מילה

בני ישראל עברו את הירדן לאחר שהות של 40 שנה במדבר, והגיעו לגלגל שעל יד יריחו בי' בניסן בערב.

בי"א בניסן הקב"ה הורה ליהושע "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים, וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית". הסיבה להוראה זו הייתה, מכיוון שבהיותם במדבר בני ישראל לא נמולו. בגמרא מובאות שתי דעות מה הפירוש שהם לא נימולו:

1. בני ישראל לא יכלו למול את עצמם. הגמרא מציעה שזה היה מפאת חולשת הדרך, או מפני שלא נשבה רוח צפונית (שהיא לא חמה ולא קרה, והשמש זורחת); וזה שלא נשבה הרוח היה או מפני שהם היו "נזופים", או בכדי שלא יתפזרו ענני הכבוד. וההוראה הייתה למול בשנית, כיוון שהפעם הקודמת שכולם מלו היה לפני פסח מצרים.
2. בני ישראל כן נימולו גם בהיותם במדבר, אך מכיוון שהמצווה שניתנה לאברהם אבינו הייתה רק 'מילה' (חתיכת הערלה) ולא פריעה, הם היו צריכים לשוב ו'לפרוע' את המילה. ולכן ההוראה הייתה למול "שנית", כי הם כבר נימולו פעם אחת.

יהושע הכין "חרבות צורים" (סכינים למילה), ומל את כל בני ישראל, במקום נוצרה גבעה של עורלות. ובני ישראל נשארו במחנה למשך הימים הבאים.

לאחר מכן התגלה ה' ליהושע ואמר לו: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם", ולכן נקרא המקום בשם "גלגל".

פסח

מאז שבני ישראל יצאו ממצרים, הם הקריבו קרבן פסח פעם אחת בלבד - לאחר הקמת המשכן בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעת כאשר הם הגיעו לארץ, הגיע הזמן להתחלת קיום המצווה זו באופן סדיר.

הגמראאומרת, שבני ישראל הקריבו את הפסח בטהרה, דהיינו, שהם קיבלו את ההזאה הראשונה (שביום השלישי) בהיותם 'ערלים'. ישנה מחלוקת בין ה'סדר עולם' שסובר שערב פסח יצא בשבת, לבין 'סדר הדורות' שסובר שיצא ביום שני (הנפקא מינה ממחלוקת זו, הוא האם אפשרי להזות בשבת).

וראה לקמן בנוגע לאכילת מצות בפסח זה.

הבאת העומר

לאחר שהפסוק מתאר את עשיית הפסח, הוא ממשיך ואומר:

וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:

וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:

בגמרא ישנו דיון האם בני ישראל הביאו את העומר מיד בכניסה לארץ, או שהחלו רק לאחר ירושה וישיבה. ומסכמת הגמרא, שלפי רבי אליעזר שהחדש נוהג בכל מקום, מובן שהוא נהג מיד בכניסה. אך לפי תנא קמא שהוא נוהג רק בארץ, מדוע היו צריכים לחכות לט"ז בניסן בכדי לאכול את התבואה החדשה? ומתרצת שלא היה צורך, כיוון שהיה להם את המן שפסק לירד בז' אדר ונשאר להם למשך 40 יום, עד ט"ז בניסן.

ישנה קושייה של האבן עזרא שמביא תוספות בנוגע לגמרא זו: הפסוק אומר שבני ישראל יצאו ממצרים "ממחרת הפסח", דהיינו בט"ו. ולפי זה גם את הפסוק שאצלנו (בספר יהושע) צריך לפרש כך, ולא שהיה זה בט"ז? רבינו תם מתרץ שהם אכלו בט"ו מהתבואה הישנה (שהביאו עמהם מעבר הירדן), כיוון שהם הוצרכו לאכול מצות. ו"קלוי" שהוא מהחדש, הם אכלו רק למחרת - בט"ז, שגם הוא נקרא "עצם היום הזה"; אולם ר"י מפרש שלשון התורה ולשון הנביאים אינן שוות, ולכן, אף שבתורה "מחרת הפסח" הוא ט"ו, אצל יהושע הוא ט"ז. ומה שאמר "(מחרת) הפסח", ביהושע הכוונה היא לאכילת הפסח, ובתורה - לשחיטתו.

בתוספות אחר מוסברת שיטתו של רבינו תם (שהמקרא בא לומר שאכלו ישן, אף שמובן בפשטות) - מכיוון שהם חיבבו את המן, הם לא רצו לאכול דבר אחר, ולכן אף שהם אכלו מן הישן, הם לא אכלוהו. ואכילת המצה בליל הסדר אינה כלולה בחשבון זה, כיוון שהם היו "מוכרחים" לאוכלה, אין זה נחשב לאכילה בעניין זה.

בהמשך תוספות מביאים מחלוקת בין אמוראים בירושלמי, ואומרים שהיא אותה המחלוקת כמו בין ר"ת ור"י:

ר' יונה שאל את ר' ירמיה: האם כאשר בני ישראל נכנסו לארץ לקמה היה דין של "חדש"? החזיר לו ר' ירמיה: מדוע שלא יהיה דין של חדש? ענה ר' יונה: שהוא שואל לא (רק) על לחה, (אלא) גם אם היא יבשה - האם יש איסור בזה? ושאל אותו חזרה, ר' ירמיה: ולדבריך שיש 'חדש' בתבואה של נכרי, אפילו אם ימצא 'חיטים בעליה' גם כן אסור? אם כן איזה מצות אכלו בני ישראל בליל הסדר?! לאחר מכן אמר ר' יונה, שמתחרט על שלא ענה לו - שזוהי מצוות עשה (אכילת מצה), והיא דוחה את הלא תעשה (לא לקצור מה'חדש'). וממשיך בירושלמי ומבאר, שלפי ר' יונה, עשה דוחה לא תעשה גם אם הוא לא כתוב לידו בתורה, וזה בסדר; אך לפי ר' יוסי שכן צריך, ממה בני ישראל אכלו מצות? ממה שתגרי אומות העולם היו מוכרים להם.

ומסיים, שכל הסוגיא הזאת היא רק לפי רבי ישמעאל - שהמצווה של 'חדש' היא רק לאחר 14 השנים של ירושה וישיבה. והקשה ר' בון בר כהנא: והרי נאמר שבני ישראל אכלו "מעבור הארץ ממחרת הפסח", היינו שכן הקריבו את קרבן העומר? והקשה על כך ר' אלעזר בר יוסי לפני רבי דוסא: כתוב שבני ישראל יצאו ממחרת הפסח, ואילו על פי מה שכתוב כאן חסר יום.

לקריאה נוספת

• ספר יהושע פרק ה.

ראו גם

• קרבן פסח
• ברית מילה

הערות שוליים

מאורעות ספר יהושע
מרגלי יהושע • הכניסה הראשונה לארץ • מעמד הברכות והקללות • פסח גלגל • כיבוש יריחו • כיבוש העי • הברית עם הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון • חלוקת הארץ בימי יהושע • פטירת יהושע