ציפייה לגאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ציפיה לגאולה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הציפייה לגאולה היא הכמיהה למימושה של הגאולה האמיתית והשלימה על ידי מלך המשיח, כמיהה זו היא תוצאה של אי הסכמה להימצאות בגלות, ובאה לידי ביטוי בבקשה ובתביעה לגאולה השזורה ונמצאת בכל שלב ורגע בחיים היהודיים.

סגולתה של הבקשה והצפייה היא הקלה בצרות הגלות וזירוז בואה של הגאולה האמיתית והשלימה.

מקורו[עריכה]

הצפייה לגאולה הוא מושג עיקרי וחשוב ביהדות. חז"ל בדבריהם נותנים לצפייה זו חשיבותה רבה כמה מדבריהם מופעים בתלמוד:

אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו:...צפית לישועה...?
– תלמוד בבלי מסכת שבת לא, א.

חשיבות הצפייה לגאולה גדולה כל כך עד כי חז"ל קיללו מחשבי הקץ המחלישים את לב העם מלצפות ולהאמין בגאולה:

אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.
– תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.

הצפייה כחלק מעיקרי הדת[עריכה]

הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בצפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אי הצפייה לשיטתו היא כפירה בעיקר זה. זאת למרות התפיסה כי עיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעיקר זה - באמונה בביאת המשיח, כותב הרמב"ם:

וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.
משנה תורה הלכות מלכים פרק יא הלכה א.

בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הציפייה כפי שמופיע ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות[1] 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בן בזמן קרוב והן בזמן רחוק.[2]ומקורו מדברי הגמרא[3]: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.[4] ויש המוסיפים על כך שהציפייה תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.[5] ויש שמפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש[6] - ולפי דבריהם יש מפרשים את גדר החיוב שהוא כהוכחה לאמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.[7]. ויש שרוצים לפרש שחיוב הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.[8].

אופייה ושרשה[עריכה]

אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין ירושלים וכו', ועד לבקשה ש"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.. כי לישועתך קיוונו כל היום" - שאין רגע ביום שהוא לא מקווה ומצפה לישועה[9].

חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש בכל רגע את חורבנו של בית המקדש, וכמאמר חז"ל הידוע[10]: "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", דהיינו, שחורבן הבית הוא דבר שפעולתו הינה מחודשת בכל רגע, שלא שחרב לפני מאות שנים, אלא שבכל רגע ורגע שאינו נבנה, הרי ברגע זה הוא חרב מחדש.[11].

כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות שהקב"ה הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"[12].

הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה שהקב"ה נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של המגיד ממזריטש[דרוש מקור] שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב [13]).

לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו[14][15]

מעלתה והשפעתה[עריכה]

העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה [16] שניבא את דברי הקב"ה על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של הקב"ה על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.[17]

הצפייה מקרבת הגאולה[עריכה]

חשיבות הצפייה לגאולה מתבטאת בשכרה בקירוב הגאולה ועונשה למי שאינו מצפה לבואה[18] ועל זה אמרו חכמים במדרש:

י.png ..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.." י.png
– מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב

וכן אמרו חכמים במדרש:

אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם..מלכות שמים.. מלכות בית דוד..בית המקדש
ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו

מדרש זה הביא להלכה הרב יוסף קארו בחיבורו בית יוסף [19]בטעם להזכרת שלשה דברים אלו בברכת המזון. ובזה מבאר החיד"א[20] את נוסח הברכה שבתפילת שמונה עשרה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כי לישועתך קיווינו כל היום" שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח את הגאולה היא "כי לישועתך קיוונו.."וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל "אנו למה מחכין? לקבל שכר" שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.[21]

הסיבה לכך שביאת המשיח תלויה בבקשה, הוא משום שהיא מהווה תיקון לחטא שגרם לגלות כמבואר שם במדרש שבני ישראל בחטאם מאסו בשלשה דברים אלו והבקשה להחזרתם הוא תיקון החטא. טעם נוסף מבאר הרבי שהוא לפי ש"הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים"[22] לפיכך רוצה הקב"ה שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה הקב"ה שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה.[23]

ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ויתרון האור מתוך החושך. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.[12]

ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שיחת הרבי "חובת הצפייה לגאולה והשפעתה" - התוועדויות תשד"מ כרך ב עמוד 986.
  • חיים יעקב לעבאוויטש - ספר 'צפית לישועה' - ליקוט פרטי המצווה לצפות למשיח (תשנ"ב).
  • חיים ששון - ספר 'עד מתי'.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ספרים וקבצים[עריכה]

מולטימדיה[עריכה]

הערות שוליים

  1. סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'
  2. בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים
  3. סנהדרין צז, ב
  4. פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה רש"י שם ביאור אחר)
  5. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
  6. גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163.
  7. ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 139).
  8. ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) ועוד.
  9. הרבי, לקוטי שיחות כרך כ' בראשית באתר אוצר 770 .
  10. ירושלמי יומא פ"א הלכה א. וכביאור הרוגוצ'ובר - ראה מפענח צפונות.
  11. יב תמוז תשד"מ (לג-ד).
  12. 12.0 12.1 שיחת הושענה רבה תשמ"ד.
  13. ראה הקדמה לספר נר מצוה ותורה אור לאדמו"ר האמצעי.
  14. פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).
  15. שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.
  16. זכריה א, טו.
  17. התוועדויות - תשד"מ כרך ב עמוד 983 ואילך.
  18. ראה פירוש האור החיים על התורה בהר כה, כה. זהר חלק א ד, א. ועוד (ראה ספר צפית לישועה פרק ב).
  19. על טור אורח חיים סימן קפ"ח קטע המתחיל וכתב הרמב"ם.
  20. ספר מדבר קדמות לחיד"א מערכת ק אות ט"ז
  21. אגרות קודש חלק כג מכתב ט'י בהערה המתחילה 'ע"י שמחכין'.
  22. תלמוד בבלי יבמות סד, ב.
  23. הרבי, לקוטי שיחות כרך ל' בראשית באתר אוצר 770


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולהבחזקת משיחגלותהאמונה בביאת המשיחהדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיחהחסידות כטעימה מהגאולההשיחה הידועההשליחות היחידההתנוצצות הגאולהלאלתר לתשובה לאלתר לגאולהמלחמת גוג ומגוגעקבתא דמשיחאציפייה לגאולהקץ הגלות
מגלות לגאולה בשורת הגאולהטעימה מהגאולה בדורנולחיות גאולהמלכות שבתפארתמשיח בן יוסףניצוץ משיחסיום עבודת הגלותעבודת הגלותצחצוח הכפתורים
לעתיד לבוא ימות המשיחנ' אלפים יובלותעולם הבאתחיית המתים
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבואתורה חדשה מאתי תצאתורתו של משיחהברכות בראיית פני משיחביטול המועדים לעתיד לבואביטול הצומות לעתיד לבואעיר מקלטעתיד חזיר להטהר
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעקאומות העולם בזמן הגאולהבית המקדש השלישיואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה)ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילהוגר זאב עם כבשוכתתו חרבותם לאתיםושמתי כדכד שמשותיךחיים נצחיים (בלע המוות)מעדנים מצויין כעפרסעודת שור הבר והלווייתןעוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושליםקיבוץ גלויותתחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח)בר כוזיבאהאמונה בביאת המשיחחיים נצחיים במלך המשיחמורח ודאיןמידותיו של מלך המשיחמינוי מלך המשיחמלכות בית דודמלכותו של מלך המשיחמשיח בן יוסףמשיח שבכל דורניצוץ משיחתורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיחאורו של משיח (מושג)אליהו הנביאבחזקת משיחהברכות בראיית פני משיחמינוי מלך המשיחמשיח ודאינכסה וחוזר ונגלהשנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח

ארמון למלך המשיחיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיחילחם מלחמות ה'