תורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תורה שבכתב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודים לומדים תורה בחברותא

תורה היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מחמשה חומשי תורה ועד לאחרון המחדשים בתורה. התורה היא החכמה העליונה, אשר באמצעותה ברא הקב"ה את העולם ודרכו יכולים בני האדם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. התורה מתחלקת לשני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה - תורת הנגלה ופנימיות התורה - תורת החסידות.

בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב והתורה שבעל פה. התורה שבכתב הם אותיות התורה הכתובים על הקלף. ותורה שבעל פה הם המסורות אשר במשנה ובתלמוד. בתורת החסידות מתייחסים לספר התניא כ"תורה שבכתב" של פנימיות התורה. שאר ספרי תורת החסידות הם כ"תורה שבעל פה".

התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: פשט רמז דרש וסוד (ר"ת פרד"ס).

מקורה ושרשה[עריכה]

שורש התורה הוא באור הקו. הקב"ה מצד עצמו אינו בערך לעולמות ובכדי לברוא את העולמות צמצם הקב"ה את עצמו והמשיך ממנו את אור הקו. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), שצנור אותיות רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה.

ולכן התורה היא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה, צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה היא רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים.

אמנם, עם היות שהמשכת הרצון פירושה שאור אין סוף הצטמצם והוגבל לפי ערך העולמות, אף על פי כן צמצום והגבלה זו היא בכמות בלבד, אך מהות האור הנשפע דרך צמצום זה הוא אותו אור אין סוף הבלתי מוגבל, רק שמושפע בהגבלה, וכמשל מי הנהר שנמשכים בצינור, שמהות המים אינה משתנה, ומשתנה רק כמות המים, כך התורה גם כפי שנצטמצמה היא חכמתו של הקב"ה (חכמה דא"ק), אשר באמצעותה נקבע אופן ההמשכה לכל דרגה בפרטיות.

מתן תורה[עריכה]

מתן תורה בה ניתנה התורה לישראל היה במעמד הר סיני. מבואר כי גם האבות שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה בבחינה רוחנית, ולאחר מתן תורה נמשכה התורה גם בגשמיות.

חלקי התורה[עריכה]

שני החלקים המרכזיים של התורה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב היא החלקים הכתובים של התורה, שהם עשרים וארבעה ספרי המקרא, ובייחוד הכוונה לחמישה חומשי תורה. תורה שבעל פה כוללת את המסורת שבעל פה שהגיעה במעמד הר סיני, יחד עם סייגי חכמים ותקנותיהם במשך הדורות. עיקרי תורה שבעל פה מסורים בשישה בסדרי משנה ומבוארים בתלמוד.

נגלה[עריכה]

ציור עצמי של ר' זלמן קליינמן, כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה'

המונח נגלה דאורייתא מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה.

חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות הקו, שהוא הגבול שבאור הקו, כלומר אור הקו כפי שמתייחס לעולמות (שהוא המקור להם). ועל כן חלק הנגלה הוא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"ה, ועל זה הוא מאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא".

תורה שבכתב הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם תורה שבעל פה מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. תורה שבעל פה הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן הגלות כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי משנה ומבוארים בתלמוד.

מבואר כי תורה שבכתב הוא בחינת שמים, לעומת תורה שבעל פה שהוא בחינת ארץ. שענין ארץ שהוא תורה שבעל פה הוא בחינת רצון. שעיקר השגת תכלית הרצון, לידע את פרטי ההלכה וביאורי המצוות הוא דווקא בתורה שבעל פה. מה שאין כן בתורה שבכתב שהוא רק בחינת האותיות להיות כדמותן וצלמן שהן שמותיו של הקב"ה. משום כך מבואר כי תורה שבכתב ענינו הוא מלמעלה למטה, כמו קורא בשם, שקורא בשמו של הקב"ה, אבל תורה שבעל פה עיקרה הוא מלמטה למעלה על ידי השגת הרצון בנפש.

נסתר[עריכה]

חלק ה"נסתר" בתורה הוא הקבלה והחסידות העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת הקבלה ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות.

שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת שעשועי המלך בעצמותו שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה אצלו שעשועים". דרגה זו היא הפנימיות של אור הקו, שהוא אור אין סוף שבקו.

לימוד התורה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצות לימוד התורה
מסירת נפש הראויה לבני תורה הוא כדרשת רז"ל "אדם כי ימות באהל", להמית את כל התענוגים בעניני עולם. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.

היום יום, א' בתמוז

לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור בתורה "והגית בו יומם ולילה". אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד בפה - באופן שזה אפשרי.

על לימוד התורה נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי[1] בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שניה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה".

מעלתה העצומה של לימוד התורה השקולה כנגד כל המצוות מוסברת בספר התניא[2] בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של הקדוש ברוך הוא שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך משל - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של הקדוש ברוך הוא הם אחד, כמאמר הזוהר הקדוש אורייתא וקודשא בריך היא חד, ולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, הרי על ידי לימוד התורה מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

ראו גם[עריכה]

קישורים[עריכה]

הערות שוליים

  1. פרק א', א'
  2. פרק ה'.