רבי שמעון בר יוחאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר רשב"י1.jpg

רבי שמעון בר יוחאי (מכונה בקיצור רשב"י) היה מגדולי תקופת התנאים, ומובא פעמים רבות במשנה, כתב את ספר הזוהר, נחשב מגדולי גאוני ומפרסמי תורת הקבלה. יום ההילולא שלו נחגג בל"ג בעומר.

תלמיד רבי עקיבא[עריכה]

היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, ולאחר המגיפה שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו כל תלמידי רבי עקיבא, ונותרו חמישה תלמידים בלבד, ביניהם, רבי שמעון בר יוחאי.

על סמיכתו של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר[1], שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את רבי מאיר שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירין כוחך" היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב"ה[2].

ענינו[עריכה]

תורתו אומנותו[עריכה]

לימוד תורתו הייתה באופן של "תורתו אומנותו"[3] היינו שזה היה עיקר עיסוקו בחייו, עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו "רשב"י וחבריו". לימוד תורתו הייתה כלולה מהחלק הנגלה שבתורה, כמובא במשנה משניות רבות שנאמרו בשמו, אך עיקר חידושו היה בכך ששילב זאת יחד עם תורת הנסתר, וכל עבודתו היה לחבר את העליון עם התחתון, את הסודות הנעלמים, עם החלקים הפשוטים והגלויים של התורה.

את סודות אלו, לא שמר לעצמו, ובכך היה הראשון בתולדות עם ישראל, אשר לימד לכל תלמידיו באופן של הבנה והשגה את עניני תורת הקבלה, כי עד לאותו זמן, היה הדבר שמור רק ליחיד סגולה, אשר היו מעבירים זאת רק לתלמידים בודדים ובחשאי.

כחלק מפרסום תורת הנסתר, כתב גם את ספר הזוהר, אשר בה מתגלים סודותיה הטמירים של התורה, אשר עד לאותו זמן עברו רק מפה לפה.

בדורו לא נראתה הקשת[עריכה]

בדורו של רשב"י לא נראתה הקשת בענן, מפאת זכותו. וכאשר רבי יהושע בן לוי רצה לראותו בהיכלו בגן עדן, אליהו הנביא שאל את רשב"י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו[4]. בגמרא[5] מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר רבי יהושע בן לוי נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב"י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה "הן" (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה "בר ליואי".

סיפורים אודותו[עריכה]

מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב"י ממשיך את ענין הפרנסה בשפע, דבר הנמשך מהענין של "תורתו אומנתו", לכל יהודי.[6].

הסתלקותו[עריכה]

ביום פטירתו בל"ג בעומר, גילה סודות כמוסים בתורת הקבלה, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו, בין היתר התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו:

י.png "אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא בי' קוב"ה.. בה' תתהלל נפשי ודאי דהא נשמתי ביה אחידא ביה להיטא ביה אתדבקת" [= כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד הנני מתקשר עם הקב"ה, בו אני אחוז בו אני להוט בו אני דבק][7] י.png
מסופר[8] שבאותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו זרחו וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו, ובאמרו את הפסוק[9] חיים עד העולם פרחה נשמתו.

בחסידות מובא שיום זה הינו כעין מתן תורה, אך של תורת הנסתר, מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, כמו כן מובא שרבי שמעון, הינו על דרך, משה רבינו, אשר כמו שהוא נתן ולימד את תורת הנגלה, כך גם רבי שמעון מכונה "נותן" תורת הנסתר.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב
  2. לקוטי שיחות חלק ג' שיחת ל"ג בעומר
  3. מסכת שבת יא, א. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים הלכות תפילה סימן קו, ד
  4. בראשית רבה פרשה לה, ב.
  5. מסכת כתובות עז, ב.
  6. שיחות קודש תשל"ד חלק ב'.
  7. אדרא זוטא זוהר חלק ג' רפ"ח, א. רצ"ב, א.
  8. זוהר ח"ג רצו, ב
  9. תהילים קלג, ג