יק"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יק"א (ראשי התבות של יידישע קאלאניזיישן אסוסיאיישן) הוא איגוד יהודי שהוקם בשנת תרנ"א ומעודד עד היום הגירה והתיישבות מתוכננת של יהודים - בארץ ישראל ובחוצה לארץ, ועל איגוד זה פעל אדמו"ר הרש"ב שלא ייתן מכספיו לתנועות ההשכלה.

המערכה לביטול התקציב לתנועת ההשכלה[עריכה]

במשך השנים תרנ"ז-תר"ס ייסדה חברת מפיצי ההשכלה כמאה וחמישים בתי ספר ברחבי רוסיה. עם ריבוי בתי הספר גדלו ההוצאות, וחברת ההשכלה פנתה בבקשת עזר לאיגוד יק"א.

מרכז יק"א היה בפריז ונוהל בשנים אלו על ידי הרב צדוק כהן - רבה הראשי של פריז, והרב לעווין - שהיה נשיא הארגון. אל רבנים אלו הגיע הברון דוד גינזבורג בבקשת העזר לחברת ההשכלה, והאיגוד נענה לו בסכום אגדי של 1,000,000 פראנק (סכום השווה בזמן ההוא ל400,000 רובל).

מידע זה הגיע לרבי מתוך ידיעה שהתפרסמה בעיתון 'המליץ' בא' אדר ב' תר"ס.

לאחר התייעצות ממושכת של מספר חודשים עם עסקני אנ"ש, החליט הרבי בכ"א מנחם אב תר"ס לפתוח במערכה מיוחדת לביטול התקציב. הנימוק הרשמי בבקשת ביטול התקציב לחברת מפיצי ההשכלה היה הנימוק שהאיגוד נועד לעידוד יישוב היהודים ופרנסתם, ולא לתמיכה בבתי ספר לנערים, ולא לשם כך הוזילו אנשים מספם לאיגוד.

על ניהול המערכה הפקיד הרבי את הרב אברהם אבא פרסון שבמשך חודשים ארוכים נסע בכל רחבי אירופה לצורך המלחמה בתנועת ההשכלה.

במשך השנתיים הבאות, התנהלה פעילות עניפה בנושא על ידי הרבי ושלוחיו[1].

הרבי עצמו כתב להנהלת יק"א בענין. הרבי השתדל לצרף עוד רבנים ואישי ציבור שישפיעו על יק"א, ביניהם גדולי רבני רוסיה דאז - רבי אליהו חיים מייזל מלודז', רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי מוילנה. גם לרבנים אלו היה ר' אברהם אבא פרסון שלוחו של הרבי.

גם הרבי בעצמו ביקר בפריז ונפגש עם עסקנים בנושא.

היות וארגון יק"א נוהל בפריז, מכתבי הרבנים והתעמולה הרבה שעשה הרבי בנושא הייתה צריכה להיתרגם צרפתית, פרט שהקשה רבות על העבודה, ובפעמים רבות אף הביא את הפכה.

שלוש שנים לאחר אישור התקציב על ידי ארגון יק"א, הוחלט בארגון לצמצם אותו, ומתוך מליון פראנקים ניתנו בסופו של דבר לחברת מפיצי ההשכלה ארבע מאות אלף פראנקים בלבד.

בא' ממכתבי הרבי זמן קצר לאחר ביטול התקציב מעלה הרבי השערה שאולי בוטל בעקבות המחאות נגד חברת מפיצי ההשכלה[2].

ייסוד בית חרושת לאריגה[עריכה]

בשנת חתרס"ב הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. הרבי ביקש תמיכה מהארגון יק"א שיממן את המפעל[3] בו עבדו בתקופת השלטון הסובייטי מאות מיהודי דוברובנה.

הערות שוליים

  1. על פעילות זו כתב הרבי (ח"ג, אגרת תשמו): "אם אבאר לכ' כל הדברים בפרטיות מה שעברו בזה במשך החורף עד עתה תקצר היריעה מהכיל ואם יהיו כל הימים דיו כו'".
  2. אגרות קודש ח"ג, אגרת תתיג ותתטו. בתתטו כותב שאין לדעת מהי הסיבה לכך, אולי בגלל המחאות; ובמבוא לקונטרס ומעין ע' 21, שעל ידי התעסקות הרבי עבר התקציב לייסוד בית חרושת לאריגה בדוברובנה.
  3. שלשלת היחס.