משה דובער ריבקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב משה דובער ריבקין

הרב משה דובער ריבקין היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.

תולדות חיים[עריכה]

ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' ישראל צבי הבר

נולד לאביו הרב בן ציון ריבקין רבה של סינצי שברוסיה, בכ"א כסלו תרנ"ג[1].

בצעירותו נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם נקשר במיוחד למשפיע ר' מיכאל בלינער.

לאחר תום לימודיו נשא את בת החסיד ר' יעקב טוביה הבר.

בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. על ימים אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי".

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת".

הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.

הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר חסידים אמר[2]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"[3].

נתק בין חתנו לחצר הרבי[עריכה]

בשנת תשל"ה אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.

בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם.

נפטר בי"ח חשוון תשל"ז[4], ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים.

ספריו[עריכה]

  • אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
  • קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב.
  • שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
  • תפארת ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
  • רבים מחידושיו מופיעים בקובצי האוהל.

משפחתו[עריכה]

  • חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
  2. מפי הרב הלל פבזנר.
  3. בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד
  4. ספר השיחות תש"ז עמוד 148.