ישראל מאיר הכהן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף החפץ חיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החפץ חיים
החפץ חיים בפתח ביתו
חתום על קול קורא יחד עם אדמו"ר הריי"צ ורבי חיים עוזר גרודזינסקי

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, (ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), ידוע בכינוי החפץ חיים, בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.

נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (היום בבלארוס).

בצעירותו שימש כרב, אם כי עד כעשרים שנה לפני סוף ימיו עדיין לא היה מפורסם כ"כ. אדמו"ר הרש"ב מזכירו במכתב משנת תרס"א שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".[1]

ספרו המשנה ברורה[עריכה]

הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. הרבי הסביר[דרוש מקור] שזכה לכך מכיון שלא היה מתנגד.

המשנה ברורה מזכיר רבות את האדמו"ר הזקן ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו לגר"א). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא מתנגד, ובדרך זו רצה לבטא שאצלו הגר"א ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.[2]

הרבי הורה ללמוד בספר. היה זה במלאות חמש מאות שנה לפטירת הבית יוסף, אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי השולחן ערוך, ובנושאי הכלים, וא"צ לומר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובשאר עניני אורח חיים - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות ישראל.[3]

הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.[4]

עם רבותינו נשיאינו[עריכה]

עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ, ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.[5]

בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא[6].

בשנת תרפ"ו ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי רוסיה, יחד עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.[7]

בשנת תרצ"ב ביקר בישיבת תומכי תמימים לודז (פולין) והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.

מסופר [8], שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני אדמו"ר הרש"ב את פליאתו מכך כי ב"תומכי תמימים" פשוט שאין מגלחים את הזקן, הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד פנמיות התורה. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנמיות התורה לישיבות!".

הרבי סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר תפילת שמונה עשרה. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.[9]

בשנת תשכ"ז, אמר הרבי בשיחה עם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעש"ט לא פחות ממשנה ברורה".

סיפר ר' אביגדור מילר בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שהחסידים מתפללים לאחר זמן תפילה: "הם מתפללים מאוחר אבל המתנגדים אינם מתפללים כלל..."

הערות שוליים

  1. אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב, חלק ג' עמ' רסא
  2. מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי.
  3. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)
  4. שם עמ' 177
  5. אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)
  6. תורת חיים עמ' ר'.
  7. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ עמ' קעח (197)
  8. יראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים
  9. שיחות קודש תשל"ד. עמ' 11 (317)