יוחנן טברסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יוחנן טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי מנחם נחום מרחמסטריבקא. הוכתר לאדמו"ר לאחרי פטירת אביו בשנת תש"י, ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.

בא לארה"ב בכדי להחזיר יהודי בתשובה[עריכה]

באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה במנחם אב תשי"א, עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי ישראל מרדכי טברסקי, ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג אלול תשי"א כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו.

בשנת תשי"ד בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו האדמו"ר מרחמסטריבקא ארה"ב, והוא נכנס ליחידות לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו).

כשהיה ביחידות דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו לארצות הברית עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר ראש בני ישראל[1] ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארה"ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...

החפץ חיים היה אומר שיש חיוב ללמוד את תורת הבעש"ט[עריכה]

בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[2]

שוב ביקר ביחידות ביום ו' בטבת תשכ"ז. הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני התפילה את תורת החסידות ("לאו דווקא תניא וליקוטי תורה אלא גם ‘מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש הגר"א לספר משלי[3] שמי שלא למד פנימיות התורה לא יתכן שידע דין לאמיתו.

באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעש"ט לא פחות ממשנה ברורה".

האדמו"ר היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבות. את חתימתו מוצאים על מכתב הברכה של גדולי התורה בי"א ניסן של שנת השבעים. וכאמור חתום על הכרוז לעידוד מבצע תפילין.

וועלט'ס רבי[עריכה]

רבי נחמן יוסף טברסקי, בנו של האדמו"ר הקודם מרחמסטריווקה, כותב עוד על קשרי אבותיו עם אדמו"רי בית חב"ד:

"א. האדמו"ר רבי יוחנן זצוק"ל לא היה רגיל לומר דברי תורה בשולחנו בשבת קודש, כי כך נהגו אבותיו הקדושים. אולם לאחר שהיה ביחידות בשנת תשכ"ז, הוא התחיל לומר תורה בשבת. ונראה שזהו בעקבות מה שדיבר עמו הרבי ביחידות בענין הפצת תורת החסידות. ב. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסויימים, שישאלו אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ג. לפני כ-‏25 שנים, שאלתי את סבי זצוק"ל: "את מי הסבא מעריך יותר את כ"ק האדמו"ר מ... (כאן נקבתי בשם אחד האדמו"רים המפורסמים) או את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש". וענה לי בלשון של תמיהה: וואס איז די שאלה?! דער... רב איז זייער גרויס פאר זיין עולם, אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלט'ס רבי![4]."

מקורות[עריכה]

בית משיח 465

הערות שוליים

  1. עמ' 273.
  2. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
  3. ה, יח. ד, כב. ז, יב.
  4. מה השאלה?! הרבי מ... הוא גדול מאוד עבור הקהילה שלו, אבל הרבי מליובאוויטש הוא הרי רבי ‘עולמי'!.