חלום

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלום הוא כעין מחזה שבא לידי גילוי בכח המדמה שבאדם בעת השינה.

החלום אחד מהדרכים שבהם מודיעים משמים לבן אדם הראוי לכך, דבריו העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא.

חלומות בתורה[עריכה]

כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו בפרשת וישב בחלומותיו של יוסף הצדיק, או בפרשת מקץ בחלומותיו של פרעה.

בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. בשו"ת מן השמים כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו.

החלומות הטובים בעניני תורה שמודיעים בחלום, בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה בתורה ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה נשמתו עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר בזהר, הנה אז מודיעים לו חדושי תורה בגליא שבתורה או בפנימיות התורה, איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום[1].

חלומות בהסטוריה החסידית[עריכה]

הכתרת המגיד ממעזריטש[עריכה]

לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי צבי הירש, בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום ז' סיון תקכ"א, שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של חג השבועות, נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"[2].

אצל אדמו"ר הזקן[עריכה]

מסופר, כי רבי חיים אברהם שניאורי נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי אברהם המלאך ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. אדמו"ר הזקן קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו רבי אברהם המלאך בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. אדמו"ר הזקן השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק בשולחן ערוך שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין השמות, שידוע שזה לטובת הנשמה והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע לאדמו"ר הזקן ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים[3].

בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"[4]. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ושד"רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה אדמו"ר הזקן במוהילוב.

לידת אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

ביום י' בכסלו שנת תר"כ חלמה הרבנית רבקה חלום בו ראתה את אמה, מרת חיה שרה ואת סבה, אדמו"ר האמצעי. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל י"ט כסלו, חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. אדמו"ר הצמח צדק ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי שלום שכנא ואדמו"ר האמצעי.

הופעת הרבי בחלום[עריכה]

נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל.[דרוש מקור]

בספרי חסידות[עריכה]

בספר תולדות יעקב יוסף[5] מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:

"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו בחלום ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח."

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. היום יום ד' טבת
  2. הודפס בספר תורה אור בפרשת יתרו.
  3. אוצר סיפורי חב"ד.
  4. אגרות קודש (אדמו"ר הזקן) חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק
  5. פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' ירושלים תשכ"ב.