רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהל הרבנית רבקה
הרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש (בזיווג שני), הייתה אחת הדמויות המשפיעות בחסידות חב"ד.

ימי קטנותה[עריכה]

נולדה לאבי' הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג[1] או בי' מרחשוון תקצ"ה[2] בעיירה ליובאוויטש.

בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אבי' ר' אהרן אלכסנדרוב.

בצעירותה סיפרה לה אימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף הביאה לה ספר הכתוב בכתב ידו של אבי' הכולל סיפורים ששמע[3].

בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'[4].

בשנת תר"ה חלתה אימה מאד, ואירוע זה - שנמשך כשנה - השפיע על האחיות מאד, עד שנהיו מדוכאות מאד.

בי' אדר תר"ו נפטרה אימה. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צביה גיטל למפרט וגידלה אותם בביתה.

אחותה צבי' גיטל השגיחה עלי' מאד, הן בגשמיות והן ברוחניות, הרבנית סיפרה כי פעמים גרמה לה אחותה לבכות, עם זאת, השגחת אחותה עלי' השפיעו עלי' לאורך כל ימי'.

שידוכה ונשואיה[עריכה]

בח' בסיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית סטערנא, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).

אמנם, לא ארכו הימים ונפטרה הכלה.

מיד עם פטירתה שלחה הרבנית שיינא שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת מב' נכדותי' היתומות הגדלות בביתה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.

אמנם, עמדו אז על הפרק הצעות אחרות, וכך התעכבו העניינים.

בשנת תר"ט, הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.

במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה (היינו רבנית רבקה) לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.

בתוך כך פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות הנ"ל, אמנם לא החליט מי מהם תיבחר.

כאשר נודע לאדמו"ר הצמח צדק על החלטת בית הדין נהנה מאד, כי אף הוא תמך בהצעה, והחל מספר בשבח אביהם ר' אהרן.

כעבור מספר חודשים כינס שוב את בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו אדמו"ר המהר"ש והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה.

בחודש ניסן תר"י-(ט) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, סיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את אחת מנכדותי', ואמר לה כי אדמו"ר הצמח צדק קורא לנכדתה צבי' גיטל לבוא אליו.

צבי' גיטל הגיע אליו, והוא דיבר איתה ושאלה אם היא מוחלת, ואמר לה כי הוא ידאג לה כאב לביתו, והיא אמרה כי היא מוחלת מחילה גמורה, ובאותו בערב התקיימו התנאים בין הרבנת רבקה למהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.

ביום ה', י"א בניסן תר"י[5], נערכה חתונת אדמו"ר המהר"ש והרבנית רבקה, בפאר והדר.

מנהלת ה'חצר'[עריכה]

כידוע אדמו"ר האמצעי היה מנותק מגשמיות, עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר חסידות חב"ד בליובאוויטש הרבנית שיינא.

יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), עם פטירת הרבנית בח' טבת תרכ"א, הסתגר אדמו"ר הצמח צדק בחדרו הק', ובניו הק' היו עסוקים ברוחניות, הפקיד אדמו"ר הצ"צ את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהול החצר[6].

בכתבי אדמו"רי ליובאוויטש והחסידים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר[7].

בעלת צדקה וחסד[עריכה]

כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו"ר הריי"צ[8]:

"היא היתה מפורסמת כבעלת צדקה גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש היה היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה היתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה".

סיפורים מצדקותי' וחסדי' סיפר הרבי מלך המשיח בכמה הזדמנויות[9].

בעלת שמועה[עריכה]

משחר ילדותה אספה הרבנית סיפורים שונים, ברובם על אדמו"רי ליובאוויטש, סיפורים אלו סיפרה לאדמו"ר הריי"צ, ומהם נוצרו ספר הזכרונות ליקוטי דיבורים, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת "רשימות היומן - אדמו"ר הריי"צ".

בליל שבת היו מגיעים אלי' נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם צאינה וראינה, יוסיפון ושארית ישראל[10].

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש[עריכה]

בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו הסתלקה[11].

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש[12].

אדמו"ר הרש"ב היה מבקרה מידי יום, ודברים רבים היה נוהג לעשות בדירתה, כגון אפיית מצות.

רבים מתלמידי התמימים דתומכי תמימים ליובאוויטש היו סועדים על שולחנה.

ב'תומכי תמימים'[עריכה]

מיד עם הקמת תומכי תמימים ליובאוויטש בט"ו באלול תרנ"ז נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.[13]. היא הקימה בעצמה את בית התבשיל של הישיבה, והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי[14].

יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמיד הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת תומכי תמימים ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם..."[15]. היא הייתה מכנה את התמימים "די קינדער"[16].

הסתלקותה[עריכה]

בשנותי' האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא[17], וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים[18].

ביום חמישי ט' בשבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.

במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהי' אז מחוץ למדינה.

לעת בוקר של י' בשבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידי' על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה" [19] הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה[20].

לאחר הפטירה התלבט אדמו"ר הריי"צ היכן לקברה - האם באהל הרבניות או באוהל אדמו"ר המהר"ש, וכיוון שאדמו"ר הרש"ב ששהה אז בחו"ל היה כבר בתוך שבת, לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט אדמו"ר הריי"צ לקברה באוהל המהר"ש וכאשר חזר אדמו"ר הרש"ב אמר לו 'יפה עשית'[21].

בזמן ההלוויה בכה אדמו"ר הריי"צ מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: "כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אליה, היא הכירה את כולם'.[22].

לאחר ההלווי' החל א' החסידים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: "מדוע אתה בוכה, הרי..." אמר "ראו כמה סובל הרבי שליט"א"[23].

בשנת ה'תש"ב יסד הרבי הריי"צ את מוסדות "בית רבקה" - רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה.

לקריאה נוספת[עריכה]

משפחתה[עריכה]

בעלה: אדמו"ר המהר"ש

בניה:

בנותיה:

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
</tr>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

25px
מייסד חב"ד</span></td>
 
</td>
הרבנית
סטערנא</td></tr>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
שיינא</td>
 
</td>
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר</td>
 
</td>
רבי
שלום שכנא
אלטשולר</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית דבורה לאה טברסקי</td>
 
</td>
רבי יעקב ישראל טברסקי</td>
 
</td>
הרבנית
חיה שרה</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
25px
חב"ד-ליובאוויטש
{{#invoke:פרמטרים|biur}}</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית
חנה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[24]</td>
 
</td>
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה</td>
 
</td>
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
חב"ד-ליובאוויטש</span> {{#invoke:פרמטרים|biur}}</td>
 
</td>
 
</td>
רבי ישראל נח שניאורסון [25]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין</td>
 
</td>
רבי
ברוך שלום שניאורסון [26]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
חב"ד-ליאדי
[27]</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יעקב שניאורסון [28]</td>
 
</td>
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל</span>
חב"ד-קאפוסט
[29]</span></td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
אסתר ליבא
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [30]</span></td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית ראדא [31]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שניאור
בעלה הראשון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי שלום דובער שניאורסון
21px
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
אברהם שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
ברוך שניאור שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות

חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
רבי
שלום דובער שניאורסון [32]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שמריה נח שניאורסון
21px
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
חב"ד-קאפוסט</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יוסף יצחק שניאורסון
25px
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון</td>
 
</td>
הרבנית
חנה
שניאורסון</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון
25px</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
25px</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
25px
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'</span>
חב"ד-ליובאוויטש</td></tr>
 
</td></tr>

</table>

מקרא:

  • שושלת האדמו"רים:       חב"ד ליובאוויטש{{#invoke:פרמטרים|biur}}       חב"ד קאפוסט       חב"ד ליאדי       חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{#invoke:פרמטרים|biur}}, לעץ משפחת שניאורסון
  • דורות האדמו"רים:       דור ראשון       דור שני       דור שלישי       דור רביעי       דור חמישי       דור שישי       דור שביעי


  • לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
  • לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
ביאורים: {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}
==הערות שוליים==
  1. לוח היום יום, הקריאה והקדושה, [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א)]], וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג.
  2. רשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וראה שם עמ' ד' הערה 9.
  3. לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חיי' לאחר מכן (ראה ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, קיץ ש"ת עמ' 170 ואילך)
  4. דברי ימי הרבנית רבקה, ועיין עוד בקובץ פרקים בתולדות חב"ד מאת הרב שלום דובער לוין.
  5. כן ברשימת דברי ימי הרבנית רבקה, ברשימות חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של תר"ט מופיע ב: היום יום, הקריאה והקדושה, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד. ובספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ - תש"ד עמ' 5 כתוב שנישאו בתרי"א, וצ"ע.
  6. ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרפ"ט, עמ' 26
  7. יומן תרס"ו של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
  8. ספר הזכרונות ח"ג.
  9. שיחות, פורים תשט"ו, י"ג תשרי תשד"מ, ועוד.
  10. רשימות, חוברת קנ"ו.
  11. עטרת מלכות פ"ד.
  12. על פי הוראתו בצוואתו (אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש אגרת ח').
  13. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
  14. דברי ימי התמימים מאת הרב משה רוזנבלום.
  15. שיחת י"ג שבט תש"ט, לקוטי דיבורים ח"ג.
  16. לשמע אוזן עמ' 87.
  17. בסיוון תרס"ב לריגא, בקיץ תרס"ג לדובלען ולריגא (יחד עם הרז"א), בשבט תרס"ד לבדיקת רופאים בחו"ל, בתמוז תרס"ה ליאנושפל, מתמוז תרס"ז ועד חשוון תרס"ח לדובלען ולריגא, ובתמוז תרס"ח שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.
  18. ספר הזכרונות - חלק ג'.
  19. רשימות חוברת ה' עמ' 26.
  20. לגרסאות אחרות ראה זכרון לבני ישראל עמ' מ"ג, לקוטי סיפורים עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.
  21. ליובאוויטש וחייליה.
  22. המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן התלבט רבות למה הייתה כוונת הרבי הריי"צ - האם הכוונה שהכירה את כל הטמונים באהל זה או שהכירה את כל התמימים, ולבסוף הגיע למסקנה ששניהם אמת. (ליובאוויטש וחייליה).
  23. רשימות דברים לחסיד ר' יהודה חיטריק, מהדורת קפלן, תשס"ט.
  24. כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  25. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  26. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  27. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  28. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  29. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: תבנית:עונג שבת. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  30. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  31. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  32. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

מקורות[1]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן

הערות שוליים


  1. 1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏ בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור