ריש גלותא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ריש גלותא היו שושלת של מנהיגי ישראל בבבל, צאצאים של דוד המלך[1], בן אחר בן[2]. הריש גלותא היה משמש רשמית מטעם המלך כמנהיג ישראל בבבל, והיה לו משרתים ועבדים שעשו את רצונם בפקודת השלטון, הם היו יכולים להושיב אנשים בכלא כפי החלטת הריש גלותא[3], והיתה בידם סמכות שלטונית רבה, וכנבואת יעקב אבינו ליהודה: "לא יסור שבט מיהודה", ומפרש בגמרא[4] " אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט".

הריש גלותא היה משפיע לעם ישראל יראת שמים כמבואר במצוות מינוי המלך, והוא היה בבחינת מלך[5]. למרות שלא משחו אותו בשמן[6]

הערות שוליים